אני זוכר בקושי איך היו ימים
שהיינו בהם קצת יותר תמימים
התרוצצנו בפרק, שרפנו חתולים
ואז למחשב, מבוכים ודרקונים
היום אני חושב (במבט לאחור)
שכבר אז היה בי קצת רגש שחור
זכרונות לא ברורים על עתיד ועבר
לא מתחבר פה לשום דבר
אין לי לב
אני לא מרגיש שום דבר
חי כאמור בין עתיד לעבר
בלי הווה
לא יכול להיות שזה אני במראה
לא יכול להיות שאני נראה כל כך רע
כי הבטיחו לי כל כך הרבה דברים
(את השמש, הירח ואת הכוכבים)
הבטיחו לי שאגשים חלום
אבל לא אמרו שאסור לחלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.