New Stage - Go To Main Page


כשנכבה האור
אני נופלת על עצמי
סוף סוף מתפרקת
לא מעמידה פנים

אני יכולה להרגע
אני לבד עם עצמי
וכל הקשיחות שהייתה לי
נופלת כמו בנין של קלפים

אני יכולה להעמיד פנים
שזה לא כואב לי
זה שהוא עזב זה שהוא עזב
אבל כשאני לבד
אני כבר לא מחזיקה
ואני בוכה כמו ילדה קטנה

וכל החברות יכולות להגיד
שזה לא נורא שזה לא נורא
וכל האנשים יכולים לנחם
אבל אני יודעת כמה זה באמת כואב

ואיך שאני מתה למבט קטן
לחיוך של הבנה
ואולי לקריצה שתבהיר
שהכל רק משחק
ואז אני אוכל
להתרפק עליו
ולספר לו על הכאב
אבל אני יודעת שבסוף
הבנאדם היחיד
שאיתו אני יכולה לדבר
זאת אני...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/12/00 5:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוטי ברונשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה