|
כותלי ביתי ומשפחתי
אשר היו משענתי בימי הקשים
צרים הם עלי
קטנים הם עלי
בעוד הנפש משתוקקת לחצות את הקווים
והרוח שותקת, כבר מזמן לא נושבת
סיפור האהבה ביני לבין הכתלים
נדם נגמר נגדה לבל ישוב
הרוח לוחשת שהזמן מהר עובר
בעוד הנפש משתוקקת לכתלים חדשים
כתלים שלא ינצרו בתוכם זכרונות מרים
חודשים אלו- עברו את זמנם
שהרי הכתלים החדשים
משתוקקים רוצים ומצפים שיבוא כבר זמנם
ורק אני עוד מתלבטת
האם להחיות את הסיפור הישן
או לחפש לי כתלים חדשים. |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.