האושר קרא לי מבפנים ועניתי לו.
הוא היה מת לצאת - ועזרתי לו.
שנים על גבי שנים הוא היה נעול בקופסא
עד שנתתי לו מפתח- והוא יצא.

כמו מחשב שמלא בתקלות
מצאתי אנטיוירוס משוכלל עם שחלות.
שנתן לי כלים, ולימד אותי לבנות
אבל קודם כל עזר לי לשבור ת'חומות.

האושר הציק לי מבפנים אז עזרתי לו.
הוא צעק: "תתעוררי כבר!" ולא אמרתי לא.
כבר שנים הוא מציק לי, גם בתת- מודע
וכשהוא יצא - הוא FUCKING אמר לי תודה.

גם אתה מצאת את האושר שלך.
גם אצלך הוא היה נעול בקופסא.
ואולי זאת הייתי אני עם המפתח
אחרת, לא היית כל- כך טורח

האושר קרע אותי מבפנים ושיחררתי אותו.
הפחד וחוסר התעוזה שיתקו אותו
עכשיו גם לא הפחד מפחיד אותו.
טוב, קצת.