תודה!
נשמעת צעקה במסדרון...
צחי: מי זה היה?
דנה: אה זה...סתם...
צחי: מה זאת אומרת סתם? שאלתי מי זה היה?
דנה: עזוב...סתם ביקשו ממני עזרה במשהו
צחי: במה עזרת? תגידי את תמיד חייבת ללכת לעזור לכולם? בכל?
תמיד?
אחר כך את אומרת שאת עייפה וכאלה...אין לך זמן בשבילנו...
דנה: טוב אני מצטערת פעם הבאה אני לא אעזור...
צחי: את לא מבינה? דברים כאלה תמיד מרחי...מרחיקי...מה
לעזאזל?!?!?
למה אני אומר את זה? אני לא רוצה להגיד את זה אז למה אני אומר
את זה...
מה  כל הקטע שלו עם הזוגיות? כל החיים שלו תקוע בזו...
דנה: כדאי שתשתוק (קוטעת את דבריו של צחי בפרעות)
זה לא אתה קובע את זה...
צחי: מה זאת אומרת לא קובע?!?
נמאס לי...! שנים כבר...אותה דמות מזדיינת, זוגיות פה...חברה
שם...אוהב פה שונא שם...
דיי נמאס!
אני רוצה חיים, אני רוצה חיות מחמד, מסיבות, מיטת מים, קולה,
סאב, ניתוח אף...
לא רוצה כל הזמן להיות תקוע...
דנה: טוב מה נהיית לי פתאום חילוני? אמרתי שכדאי שתפסיק לא? מה
שלא תעשה זה לא יעזור
זה שלמעלה כותב ואתה רק משחק, אתה כולה דמות, שמעת על דמות
אחרת שמתבכיינת כמוך כל הזמן?
אז פשוט תשתוק ותסבול את זה בשקט כמו כולנו...
צחי: טוב נו...את צודקת...(אומר במבט מושפל)
תגידי...את חושבת שזה יהיה כתוב שם...כל השיחה הזאת?
דנה: לא...בטח יחתכו את זה, בכלל אני לא מבינה איך זה שאנחנו
מדברים כבר עכשיו כל כך הרבה...