תמיד יש ילדים כאלה כמו הילד ההוא .
הכרתי אותו ישר, כאילו הכרתי אותו כל החיים שלי, הוא ידע עלי
הכול יותר מכולם. אני חושבת שיותר מעצמי גם.
הוא אמר שהוא הגיע אלי בשביל מטרה מסוימת, גם אני חשבתי אבל
תהיתי איך הוא הגיע ומה זה הדבר שהוא צריך להסביר לי וללמד
אותי כי הוא יכול ללמד אותי המון דברים.
אני חושבת שהוא בא ללמד אותי על עצמי כי הוא כמעט כמוני.
הוא היה דומה לי באיזשהו אופן. הוא היה דומה לי בהרבה אופנים
אם חושבים על זה ככה
הוא הגיב כמוני לדברים שקרו, הוא הכי היה דומה לי בתגובות
שלו.
הוא תמיד ידע מה אני הולכת להגיד ומה אני חושבת כי הוא אמר
וחשב את אותם הדברים, הוא היה אני בעוד כמה שנים. הוא ידע מה
הולך לקרות לי וידע להסביר כל דבר שיקרה לי כי הוא עבר את הכל
לפני וידע את הסיבות כי הוא הספיק לנתח הכל עד עכשיו, אני
חושבת שהוא היה אני בגלגול קודם. כי היו לנו את אותן תכונות.
הוא בא לעזור לי בטוח אבל הוא לא ידע במה אני חושבת שהוא הגיע
אליי כדי לספר לי איך להיזהר ולהימנע ממה שקרה לו כבר.
אני חושבת שאולי הוא בכלל לא היה קיים... אולי דמיינתי ואולי
זאת רק דרך להסביר את כל מה שקורה לי בחיים.
זה בהחלט מצליח. וזאת דרך טובה להסתכל על זה כי אולי באמת אני
פותרת לעצמי את החיים בלי אף אחד.
עוד משהו שחשבתי עליו. אולי אני הגעתי בשבילו, לא הגיוני
במיוחד אבל החיים שלי לא ממש הגיוניים, אז אולי הגעתי אליו כדי
שהוא יעזור לי ודרך זה הוא יעזור לעצמו ויבין את המשמעות של
החיים שהוא עובר.
ואז חשבתי אם הוא בא בשבילי, צריכה להיות סיבה ואני לא מוצאת
אותה, ואם אני הגעתי אליו אז איך זה שאני לא עוזרת לו בשום
דרך?!
בגלל זה הרהרתי על זה והגעתי למסקנה האפורה שהכל בדמיון המאוד
מפותח שלי, אולי זה טוב ואני יודעת להוציא  את עצמי ממצבים
מסוימים אבל מצד שני מה זה אומר שרק אנשים מבחוץ יכולים לעזור
לי?

עברה שנה .... לא דמיינתי את הילד ההוא . הוא היה קיים והוא בא
בשבילי , הוא פתר לי את הבעיות ושהוא סיים את המלאכה שלו וראה
שאני יודעת לעזור לעצמי כמו שחשבתי וכמו שהוא לימד אותי אז הוא
נעלם, הוא העביר לי את המסר שהוא היה צריך ונעלם. הוא אמר
שעזרתי לו, אני לא חושבת שעזרתי לו כי אם הייתי עוזרת לו, הוא
היה קיים.