הולך לפנייך, בדרך אל הקשר המושלם
אך זעמך מאיים להשיגני.
מתהלך בכבדות כי כבד עליי גופי,
כבדה גם רוחי, נשמתי.
הולך לפנייך ויודע אני, שאסור,
אסור להפנות את ראשי,
אסור לי להסתכל בפנייך היפות,
לפחות עד הגענו לשער השלווה.
אך כמו אורפיאוס הוותיק,
אני מפנה את ראשי לאחור ואת נעלמת.
הולך בוכה לעבר השער, בלעדייך.
רוצה למות ושואל את עצמי,
למה, למה הסתובבתי, למה לא עמדתי בפיתוי?
ואז, כמו בחלום אני שומע את קולך אומר;
אל תסתובב חזרתי אליך.
ממשיך אני ללכת וכמו טיפש אינני עומד בפיתוי,
ומסתובב.
נעלמת ואני צועק חיזרי, למדתי את הלקח,
לא אסתובב עוד.
ואת שוב חוזרת,
ואני יודע, שנותנת לי את עוד הזדמנות.
ובתוכי אני יודע שיום אחד את באמת תעלמי,
ואני, אני מסתובב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.