|
כעשיר
בממלכה של חומריות
נותרתי
ללא אף טיפה של אהבה
כאם הלכתי במדבר
במשך מאה שנות בצורת
כמוצר נחשק
העומד על מדף
בחנות שאין לה שם
אשר כל אורותייה מכובים
ואף אחד אינו מודע לקיומה
מחכה להיקנות
על ידי הלקוחה
שלעולם לא תבוא
חיי באשלייה
של הרהורים
של תעתועים
שלא ניתן להגשימם
ועתה
סכריי נפרצו
ואין
אף אחת
שתלגום ותשחה
בזרמיי הסוחפים
במיימי הגועשים
ואני תוהה
האם
זה הזמן
הנכון
בשבילי
להדליק את האורות
30.1.02
9:30 AM |
|
|
"אתה יודע
שדרושה יותר
אנרגיה להזעיף
פנים מאשר
לחייך?"
"אתה יודע
שדרושה יותר
אנרגיה לציין
זאת בפני מאשר
להניח לי
לנפשי?"
מארכיון ביל
היקס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.