New Stage - Go To Main Page

רועי ברנר
/
חובק שנים

בארבע (ילדים) זיכרונות פגשתי,
וכולם טעונים.
השער, שהצמחתי נגזז והוחלף
בשתיקה רועמת ושאירית נעורים.

ילד גדלתי, צעירות הפנים,
עיניו מלאות תם,
חלב אם על שפתיו,
יוצרות פס לבן דמוי שפם.

כמו ענף המלפף שנים,
חום עיניו לחיפוש נסתר
באחרים.

פוגש נערה, מסכנה על פניה.
תחת השגחת האלוהים...
לבו רועד, אותה חומד.
שערו ארוך, כעץ המגדל
עלים, שנים נערתו בשלה,
בקיץ חמים.



לובש כאב, נאחז בזיכרון פצוע-
שותת דם. מולי - אני איתם(אותם ילדים)...
מעבר לגבעה ירוקה אחרי הגשמים,
זקנו ארך כעץ חובק שנים.

עברו, נשרו, נשארו, עיניו
החומות זקנו כשערו,
נערתו לאישה היולדת
את בכורו, אדמתו.

עץ,
גם כאשר העלים נושרים,
הענפים אינם כפי שהיו חזקים,
וקנאתו בצעירים,  שקועה ברחמים
אני כעץ חובק שנים.

הפעם אני מקדיש אותו,
לעצמי...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/12/00 1:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי ברנר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה