[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמיל סגול
/
לקי מתה

הכלבה שלי מתה ביום בו נולדתי, 23 שנה לפני. היא היתה אהובה,
ואני לא ידעתי תרופה לצער. טבעה בבריכה, של ההורים שלי, שאז גם
היה הבית שלי. והחבר שלי היה שמה, הוא לא ראה, רק ברגע האחרון.
ושנינו רצנו לוטרינר, בבגדי ים רטובים, מקווים שעוד ניתן
להציל.
קברנו אותה ליד הים, קרוב לגלים, ולמים. והיא היתה כ"כ רטובה.
אפילו לי היא לא הגיבה, ועזבנו את המקום. ולא הלכנו להופעה של
יהודית רביץ. למחרת, חשבתי איך אני מחזירה את הכסף של
הכרטיסים, כאילו להוסיף על הצער, או שאולי להתגבר עליו. הלכתי
לראות סרט ובכיתי, ובכיתי, ובכיתי. רק בשביל לצאת מהבית. ולא
להיזכר, ולא להיזכר. ואיך אפשר שלא להיזכר? היא היתה שם. בכל
מקום.
אחה"צ לקחתי את ההורים משדה התעופה, ואמא הרגישה מיד, ושאלה,
ואני דחיתי בתחילה, המהמתי אח"כ, פרצתי בסוף. שקט. הם קולטים.
ואני בוכה ואז גם אמא בוכה, ואבא אומר לה: "למה את בוכה?"
ומסתיר את הדמעות. ואנחנו נוסעים. לבית שבו היתה ספה קטנה,
ריקה עכשיו. וגם כתם של פיפי יש שם, על השטיח הפרסי של אמא,
עדות נצחית, קורצת עין. מאז לא אימצתי כלב, יש לי שתי חתולים.
אבל היום אני יודעת כבר כעת מה יהיה הסוף, איך הם ימותו, איך
אני אחיה. זה חלק מהם, כמו העור או האוזניים, גם הידיעה הזו,
צולבת.
אני יודעת שכל מה שאני נותנת להם היום, טיפה ועוד טיפה של
אהבה, יהפכו למרורים, סוכרייה שאני נותנת תהפוך לגלולה מרה.
אני כבר רואה את הסוף. וגם באהבה. ולכן נמנעת מלהיקשר, להתאהב
יותר מידי, כי יותר מידי זה יכאב. ואני לא אתן לעצמי ליפול
במלכודת הזו. אני חזקה יותר מזה, ושברירית, וכ"כ פוחדת.
שאף אחד לא יקח את עצמי, אותי, שלא יאסוף אותי אליו ויגיד:
"עכשיו את איתי, והכל יהיה בסדר...".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היינו
קומוניסטים
כל זה לא היה
קורה.




אריק ובנץ ברגע
של משבר


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/1/02 17:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיל סגול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה