[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גבי רווח
/
מסעות. פרק שני

פרק 2

מרקם החלום התפוגג לו, כמעבר סצינה בסרט. היא חזרה אחורה בזמן,
אל גיל שבע-עשרה. היא ראתה את עצמה בחדרה של חברתה, ספק צופה
מבחוץ, ספק דמות החלום עצמה, ספק היא עצמה, כיום, שוגה
בזכרונות.
שלוש בנות ושני בנים היו בחדר. מבטה ריחף בין הפרצופים הצוחקים
ומצא את עצמה. היא לא השתנה כל כך מאז, מבחינה חיצונית. פניה -
עינייה הכחולות-ירוקות שניבטו אליה מדמות החלום,  עם לחייה
הגבוהות - נותרו כמעט ללא כל שינוי, וגופה שמר על חיטוביו
הצרים-משהו רק שהבשיל מעט, וחזה הפך מעט מלא יותר, וירכיה שהיו
אז מעט רזות מדי, התמלאו קמעט, בשמונה השנים שחלפו מאז.
העיניים ניבטו בה, במעין תמימות, כאילו חשות שהיא שם, משקיפה.
היא זוכרת את הסיטואציה הזו. התשוקה המינית שלהטה בהם, הצ'קרות
הנמוכות שבערו בהם, מבלבלות אותה. אז לא היה ברור לה מי מבולבל
יותר - היא, או הם. בסופו של דבר, כולם הגיעו להחלטה והיו
שלמים עימה. החלטתה שלה היתה פשוט לקום וללכת הביתה, ואילו הם
נותרו לחקור את סודות המין. היא זוכרת שהיא חזרה הביתה בלב די
שלם, למרות שגם בה בערה התשוקה עד כי היא חששה שכשתגיעה לביתה,
יהיו כל מכנסיה רטובים מנוזלי תאוותה  והמבוכה תהיה גדולה.
היא זוכרת כיצד יום למחרת, היא שוב היתה עם חברותיה אלה, ללא
הבנים, והקשיבה בלב נסער, נאבקת לשמור על איפוקה, לסיפוריהן
אודות אותו ערב. איך היא הגיבה בתוכה כמעט לכל דבר בלב חצוי,
כגון לפרוט הגראפי של חברותיה לגבי האקטים הגוונים
ונטולי-העכבות וכמויות הנוזלים שניתזו באופנים שונים באותו
ערב. היא הרגישה סלידה ותשוקה בו זמנית. ברם התשוקה היתה כה
עזה, עד כי היא לא עמדה בפני הפיתוי, והכניסה את ידה אל בין
רגליה, בנוכחותן. מגע כמעט תמים למראה, אבל שהיה מספיק להתרת
הרסן משלושתן. באותו ערב, היא התנסתה לראשונה במין, שלא עם
עצמה. זה אמנם לא הגיע הרבה יותר רחוק מאוננות משותפת, מבחינה
מעשית, רק קצת נשיקות, מגעים עדינים, אולם מבחינתה, היה זה
פורקן עצום.
"זה עשה לך טוב, בסופו של דבר," אמר לה פתאום אחד הבנים, גורם
לה להרים מבטה בהפתעה. היה זה רומי, נער נאה ואף נבון, יחסית,
אולם הקול - לא היה קולו כלל וכלל.
הלא אני עדיין חולמת. היא הבחינה כי הנה היא נכנסה לתוך דמות
החלום שלה! ניסתה להתנער מעט, להשיב שליטה.
רומי הניח את ידו על ירכה. הם דיברו, כביכול, במחשבתם, כפס-קול
של סרט, תלוש מהמתרחש. בו-בזמן, גופם היה מתנהל בחדר עם שלוש
האנשים הנוספים כאילו שום דבר מיוחד לא קורה.
כן, זה עשה לי טוב להתפרק אז, אך הצטערתי זמן רב על כך שלא
התנסיתי אתכם, הבנים, בפעם הראשונה
. היא הודתה. כנות היא דבר
בסיסי
, הזכירה לעצמה.
בואי, הוא לחש לתוך מוחה. בואי איתי. נשלים מה שיש
להשלים.

אבל היום אינני מוטרדת מזה! היא מחתה. עשיתי דרך ארוכה
מאז!
היא חשה איך רומי והיא נכנסים לתוך מין בועה משלהם. הם
יכולים לראות את הנעשה בחדר, אבל ישנה כמו קליפה סביבם, והיא
חשה חום ובטחון בבועתם.
היא הביטה בחברותיה ובבן שאיתן. הם החלו לגעת אחד בשני,
כבמשחק, מצחקקים. די מהר הם עברו לנשיקות, והצחקוקים הפכו
לאנחות ונאקות קטנות. היא ניצתה. תשוקתה החלה לבעור, ותודעתה
המתורגלת בהתבוננות, הבחינה ואיבחנה בתחושות באיזורים השונים
שבגופה, וגופה, המהיר להגיב, החל להפריש את מיצי התשוקה.
רומי קרב אליה והיא סגרה את רגליה, כהגנה מפניו, שכן ידעה לאן
פניו מועדות. בליל הקיץ החמים הזה, רגליה היו חשופות, והיא
היתה מודעת להשפעתן על גברים.
אל תפחדי ממני, קולו העשיר, העמוק, העל-אנושי, הדהד בראשה,
מהפנט. זה חלום, את יודעת - הכל מותר פה. היא ידעה כי זו היא
שאומרת זאת לעצמה ויחד עם תמיהתה על מה שנראה לה כהדרדרות
רוחנית עצומה מצידה, היא חשה איך כח ההתנגדות נעלם לחלוטין
ממנה ורגליה נפתחות, כמעצמן, כבמטה קסם.
רומי היה אמנם מעין התגלמות בגוף של נער, אולם המיומנות שהפגין
היתה אחרת לגמרי, מה גם שפתאום גופו נראה גברי, בוגר יותר,
כשהכרתה ערכה בו שינויים קלים, על פי העדפותיה התת-הכרתיות.
הוא ליטף את ידיה, ושערה ברוך... נשק בעדינות לצווארה,
ולשפתיה, ריחו היה משכר והיא נענתה לו, פסיבית אמנם, אך ללא
התנגדות עוד. וכשידו ליטפה את ירכיה הפנימיות, היא פישקה את
רגליה בכח, ודחפה את האגן שלה קדימה, כתובעת אפילו עוד. החצאית
הקצרה שלבשה כבר לא הסתירה דבר, ותחתוניה הרטובות כדבעי נהיו
לחוצץ היחיד בין ידיו של של רומי לסודה הגנוז, הנשי.
הוא עינג אותה באיטיות וברגישות סבלנית, והיא חשה כילדה, באמת
ובתמים, בזרועותיו של מאהב חלומי. רומי הפך כבר מזמן להפשטה של
אותו מאהב, ומוני שמה לב, שהפעילות בחדר עדיין ממשיכה וניתנת
לצפיה. היא ראתה את חברותיה מורידות את חולצותיהן, והופתעה קצת
לראות שהן מענגות גם אחת את השניה, לפני שהן מתירות לדייב, הבן
השני, שכבר היה עסוק עם עצמו, לגעת בהן.
אך היא ידוע ידעה, כי למעשה, היא רק רואה את מה שהיא דמיינה
אי-אז שקרה בפועל, וכי במציאות, אולי ההתרחשויות היו שונות
בתכלית.
היא הביטה מטה, ומצאה את רומי מפשיל את תחתוניה וחצאיתה, מותיר
אותה לחסדיו. עד מהרה כל חלק מגופה נחקר על תום על ידיו
ולשונו, ולא היו עוד סודות. היא הרגישה כמעין חושני, ונוזלי
אהבתה בחלום זרמו בצורה לא מציאותית.
כשהוא חדר לתוכה, היא חשה באגן שלה מתרומם בפראות כנגדו, נאבקת
להתמלא בו. כה חזקות היו התחושות, עד כי היא חשה שהיא מתעלפת
עם האורגזמה...
וצוללת לעוד חלום-בתוך-חלום.



היא ריחפה בתוך רחם עצומה, או משהו שמבחינה תפיסתית-רגשית היה
כשכזה. היה חמים פה, ונעים, ובטוח. היא היתה מוקפת בגופם החם
של אנשים אליהם נמשכה בכל תקופה מחייה - היו עשרות גברים והיו
גם כמה בחורות. כולם עירומים, מתחככים, ממששים, מעתירים אהבה,
חיבוקיהם תמיד היו כנים ועמוקים, ונגיעותיהם תמיד היו חמות,
נעימות ולעיתים שילחו זרם רוטט של עונג אורגזמי כאשר נגעו בין
רגליה. היא ראתה את עצמה בעיניהם: גוף חטוב והדוק, מושלם ונשי.
פטמותיה היו זקורות וגבה מתקשת בגמישות חתולית, מדגיש את שדיה
המלאים, אגנה המושלם ואיבר מינה הנשי, הפתוח ונפוח מריגוש. היה
זה כריקוד חושני, בו התשוקות המיניות מתגלמות באופן הגולמי
ביותר.
מידי פעם היה גבר חודר אליה עמוקות, מתנענע תוך כדי סחיטת
אורגזמה נוספת ממנה, וממלא אותה בזרעו, ואז נח בין זרועותיה
האוהבות, חובק אותה בזרועותיו האוהבות שלו, עד אשר הזיקים
האחרונים של אנרגיה שהיתה טמונה בזרעו ניספגים בגופה, והיא
היתה מסופקת לחלוטין ממנו.
אף לא לרגע יחיד היא נותרה ללא גירוי, ללא תשומת-לב מענגת;
כשעזב גבר אחד אחרי שמילא אותה באונו, היה בא פה תאוותן של
מישהי אל בין רגליה, ובשקיקה מענג אותה וניזון ממיצי אהבתם. כל
סנטימטר בגופה קיבל תשומת לב בלתי פוסקת וגלי העונג זרמו ללא
הפוגה.
אני כאן כדי ללמוד, כל חויה וכל התרחשות היא שיעור עבוד
ההולך-בדרך.
התובנה הזו, הותיקה, הבסיסית, האירה פתאום את
הכרתה. הזהו "דע את אויבך?" או שמא רק על ידי מיצוי של התאווה
המינית, אגיע לחופש ממנה?

היא ידעה כי מהרבה בחינות, זהו אך מילכוד.
בינתיים אלמד. הלימוד הוא אך מודעות עירומה וישירה. זה הלא
בטוח נכון.
היא ניסתה לחוות את כל התחושות בצורה העמוקה
ביותר, מתוך שיוויון נפש קדוש, כפי שלמדה ותרגלה בשנים
האחרונות, במסירותה ודבקותה היחודיים.
והתחושות התפרקו להן לתחושות בסיסיות יותר ועדינות יותר, כפי
שקורה בתרגול התבוננות בתחושות, והתמונה החלה לאבד מתחושת
המציאות שלה ולגוז.



אבל היה זה חלום. מה שיכול להראות לפעמים כמאמץ להתרכז בדברים
כמות שהם, בצלילות נמוכה יכול לעיתים להיות משהו אחר לגמרי
בכיוונו, ומציאותי אף פחות. ואולי דווקא לא היה זה המקרה? אולי
להיפך - ההתמקדות הזו הביאה אותה לשלב הבא?
היא מצאה עצמה במיקדש גדול ולבן קירות. על גופה הערום היתה
גלימת משי לבן אורירי והיא התהלכה לה, בתחושת סיפוק עילאית,
מהחויה שאך זה עברה, שהתרשמויותיה עוד מילאוה היטב.
היא התהלכה לעבר החדר המרכזי של המקדש הריק, יודעת שלשם פניה
מועדות, ובדרך היא בחנה את עצמה ברמה האנרגטית. היא מצאה את
החויה הקודמת, כחויה שעבדה על שלושת הצ'קרות הראשונות בעיקר.
אבל מתוך כך, מתוך הפתיחה המושלמת שהתאפשרה - וגם בזכות
האורגזמות העצומות, הרבות והרציפות שעברה, שדחפו את האנרגיה
מעלה, בגלים - ובזכות שמירת המודעות תוך כדי כך - הוזנו
באנרגיה איתנה במיוחד גם הצ'קרות הבאות, הגבוהות יותר. לכן,
הבינה, התרוממות הרוח המיוחדת הזו.
באולם המרכזי היו שני מוריה. היא ידעה שהם מוריה, למרות שמעולם
לא ראתה אותם קודם לכן. הם היו לבושים כמותה, אבל נגהו אור
שאינו אור שהעין רואתה. הם היו לבושים כמותה, היא והוא. רצועת
בד שהיתה קשורה למתניהם, לא מנעה היווצרותו של מחשוף נכבד אצל
מורתה, שהיתה כבת חמישים - זאת ידעה מוני כפי שיודעים דברים
בחלום - אולם נראתה כבת פחות משלושים, וחיונית במידה המצויה רק
אצל מתי-מעט.
הם חיבקוה. בתחילה המורה הזכר - חיבוק כה הדוק, כה מלא אנרגיה.
היא הרגישה נתינה של אהבה בכל המישורים, שהציתה את כל מרכזי
האנרגיה שלה ומילאה אותם עד כדי תחושת התעלות אדירה. איבר מינו
היה זקוף, והריגוש המיני שאפפה היה אמנם עצמם, אך החויה היתה
גדולה וטוטאלית לאין שיעור מגירוי מיני לכשלעצמו! תחושת
ביטחון, סמכות, יציבות, אהבה ללא תנאים אקטיביות מונחית-מטרה
ועוצמה אדירה הקיפו אותה, והיא הבינה שהיא חווה את כל מה שגבר
יכול לתת במצב האופטימאלי והמלא ביותר. לא - זוהי התגלמות של
האלמנט הגברי שבטבע ובאלוהות עצמה!

ואז חיבקה אותה המורה-האישה. שדיה הגדולים והחמים ומגע הפטמות
הזקורות בחזה שלה גם הם גירו אותה מינית, וגם כעת החויה היתה
כה טוטאלית, כה רב-מישורית! ביטחון, כזה של עובר ברחם אמו הקיף
אותה, הבנה של אלמנט ההזנה והאימהיות בטבע, סבלנות, אקטיביות
מונחית-תהליך, חמלה, חמימות ורכות ללא גבול הקיפו אותה. וזו,
היא חשבה בליבה, התגלמות האלמנט הנקבי של אלוהים!

היא חיבקה אותה ממושכות, מלטפת את גבה אוהבת ונאהבת ללא תנאים,
עד שברגע המתאים, לא רגע אחד קודם, חיבוקם הותר מעצמו, כפרי
שהבשיל ובא-זמנו.
היא קדה לפניהם, בקידתה ברכה אותם, את מוריהם, את מורי-מוריהם
ואת כל המורים של האנושות, ואת הבריאה כולה, כיאה וכראוי.
"מה תלמדוני היום, מורי?"

המשך יבוא







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"למה האחרונים
תמיד בסוף"

נשמע במסע
כומתות


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/1/02 17:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גבי רווח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה