השמש סגרה יומה
בסיבוב בלתי נמנע,
ותחת אורה הגווע
נפגשו הם בפעם האחרונה.
הם הביטו בנתז חמה
שריחף כשיכור על הים,
עוד מעט וכולה נעלמה...
הם שילבו ידיהם, מן הסתם.
דמדומים כבר פשטו ברקיע.
שחף שיקשק בכנפיו
ובקריאה צורמת נסק.
בעצב היא קרבה אליו.
שמי הלילה ניזרעו כוכבים,
את הירח כיסתה עננה.
הגלים קצפו על החוף.
היא שאלה, אך הוא לא ענה.
פס השחר מקדם עלה,
השמש הופיעה מולם.
יום חדש עולה במזרח,
יום חדש, אך לא בשבילם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.