את מנגנת עלי
מרפרפת על הקלידים ביד מאומנת
לוחצת במקומות הרגישים, ברגישות משלך
ומפיקה ממני צלילים שפעם אהבתי,
ממש כאילו כלל לא היו שלי.
מנגנת עלי את אותה מנגינה
ואני מזמזם נשכחות, ושוכח.
נסחף בעיניים עצומות, ולרגע בודד,
אני כבר לא מפחד מהשתיקה שאחרי.
ומרשה לעצמי לזייף
והנגינה ממשיכה,
מפיקה אותי מעצמך ואותך מעצמי
בהרמוניה צורמת
שגוברת לשאגה
נצח קצר ממהר לפנות את מקומו לבלתי נמנע של האחרי
שתיקה
ושוב פחד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.