New Stage - Go To Main Page


לילות לבנים הופכים לשגרה
כשאני אותך לא רואה.
אתה חסר עד אין קץ
אך תמיד מתנהג כלץ.

חסרות לי עיניך הבוהות
חסרות לי פניך התוהות
האם אני אוהבת אותך
או שמא רק משחקת בך.

אינני משחקת, אני מבטיחה
אך לך קשה תמיד להאמין.
לפעמים אהבתי את דמך מרתיחה
וקשה לך כל-כך להבין.

הבט אל תוך עיני
וראה, אינני משקרת.
הבט נא בפני,
אני אותך לא מבקרת.

אני חושבת עליך כל שניה
ויודעת שכך גם אתה.
מחפשת מעבר לכל פינה
עתיד ורוד שאין, עתה.

חסרה אני את הביטחון
שבסוף יהיה, כבסיפורים, טוב.
אתה אוהב אותי, זה נכון
אך לפעמים אתה נראה כאוב.

נראה כאוב כי רחוק אתה
רחוק, וחסר עד אין קץ
והמרחק את הזמנים הטובים קטע,
והכאב נורה אל תוך לבי כחץ.

אהוב אותי עד בלי די
ונהיה קרובים לעד
כי המרחק נמאס עלי
רוצה שנהיה תמיד יחד.

אהוב אותי בכל גופך
רצה אותי בכל מאודך
אני שלך, אם רק תיקח
רוצה את כולך, רק כך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 14/12/00 10:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי בן יהושע

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה