[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








החיים שלי התחילו ברגע שהוא נגע בי, ברגע שנגע בכפתור המיוחד
ההוא. הוא שוב נגע בי, אבל הפעם בעדינות, בליטוף כמעט, הוא קרב
את שפתיו אלי, ולחש את מילות האהבה שלו, רק לי. הוא קרב אותי
אל חזהו, ויכולתי ממש לשמוע את הלמות ליבו, הוא הסיבה לחיי.
אני יודעת שרק הגוף שלי מעניין אותו אבל לא אכפת לי, אני אעשה
הכל כדי שיהיה מאושר, אפילו שהוא בחר לקחת אותי בלי התחייבות
ובלי דמי מנוי. לפחות בשבעים ושתיים השעות שיש לנו ביחד (עד
שתיגמר הסוללה, לפי פרסומי היצרן) אני יודעת שהוא יהיה שלי
והוא ישכח את כל האחרות.
הוא הציב אותי ברכב, מקור החיים חדר לתוכי ואני צייצתי מאושר
כשנשמע הקליק והחדירה הושלמה. יכולתי להסתכל עליו, על הבלורית
שלו מתנפנפת ברוח, על החיוך שלו, ואז הרגשתי רטט עובר בי, רטט
נפלא, כל גופי נרעש מעצמת ההרגשה הזו שלא תאמן ואני פשוט צרחתי
מאושר והוא ניתק אותי מהדיבורית וקרב אלי את שפתיו שוב "אני לא
יכול אתך יותר, יש לי משהי אחרת, זה לא ילך בינינו ועלי זה
נמאס, כל הסיפור הזה כבר לא מתאים לי ואני מבקש שתפסיקי, פשוט
תפסיקי" הוא החזיר אותי למקומי בעצבנות. לא הבנתי מה קרה, מה
עשיתי, למה זה מגיע לי שיתייחס אלי ככה, אני פשוט לא מאמינה.
הסתכלתי בעיניו וידעתי שהוא עדיין אוהב אותי, זה לא ייתכן שלא,
זה פשוט לא ייתכן.
הייתי חייבת להבין, המשכנו יחד כל היום, דיברנו על כל מיני
דברים, אבל הנושא ההוא לא עלה שוב, והרגשתי שאני חייבת לדבר
אתו על זה, אבל לא היה לי האומץ, ואז ממש מאוחר בלילה, הערתי
אותו בצלצול הכי מתוק שיכולתי לחשוב עליו והוא קם, הסתכל עלי
ואמר "זה נגמר, זה אף פעם לא היה זה ואני פשוט רימיתי אותך,
ניצלתי אותך, ניצלתי את גופך, לא אהבתי אותך אף פעם, ואני לא
אוכל לאהוב אותך אף פעם, את חייבת להבין את זה, חייבת, זה
נגמר, נגמר" הוא זרק אותי הצידה, יצא מהחדר וחזר עם כוס מים,
הוא שתה אותה לאט, וישב לידי. הוא הסתכל עלי, אבל כבר לא ראיתי
שום אהבה בעיניו, ראיתי אדישות, ראיתי בוז ואז הוא חייך מין
חיוך רע שכזה, וגיחך לעצמו "הזנזונת הטיפשה, איך יכולתי להיות
אתה בכלל", הלב שלי נקרע מבפנים, המחשבות התרוצצו בראשי בכל
הכוונים, כל כך אהבתי אותו, והחלטתי.
נותרה בסוללה שלי אנרגיה ליותר מארבעים ושמונה שעות, זה צריך
להספיק. ריכזתי את כל המחשבות שלי בנקודה אחת, בכפתור אחד, כל
כוחות הנפש שלי, והוא פנה אלי שוב, החזיק אותי בידיו ולחץ על
הכפתור בפעם האחרונה. החשמל זרם דרך ליבו וראיתי אותו עף
אחורה, בשניות האחרונות של חיי ראיתי אותו מפרפר, ראיתי את מבט
ההפתעה על פניו, הוא נפל על המיטה וראשו נשמט, הוא מת, ועולמי
כבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיכור וטוב לו
צלול- מה לו
מה במיכלו
מה בהיכלו


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/1/02 23:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיל אפרת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה