שוקי גרין / געגועים |
געגועים אטפחהו.
מעוני הנכסף
כמעט נשכח מעיני.
רגלי משתרכות לאיטן
לבד עם עצמי, כבר יותר מידי זמן
רוצה כבר לחזור מפחד מיאוש
חייב לזכור את עמי התשוש.
בין טיפות המים עם זיעה על לחייך
רושם לעצמי עוד מילה,
לא נשבר וממשיך לטפס
מדמם מליבי גאווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|