יום שישי בערב, שעת חצות
ואני כאן יושבת בשקט
כמו הרגל מגונה שקשה להפסיק,
כל אחד ומטרותיו בחיים
ואני, רק רציתי לפגוש אותך
פעם ניסיתי לדמיין אותך,
אפילו קראתי לך בשמות
אך כשם שהגעת, כך מיהרת להסתלק
ואני פה מחכה.
רוקמת תוכניות, ממשיכה הלאה,
אך את הלב לא ניתן לשקר
אתה חסר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.