"אני מרגישה חרא" אמרתי ליוני.
"למה מה קרה?"
"לא יודעת משהו עושה לי תחושה רעה ומגעילה...כזאת של...לא
יודעת איך להסביר".
"טוב בכל מקרה את באה היום לים".
"אם אני ארגיש יותר טוב".
אהבתי את החיים עם אבא...הוא היה ההורה היחיד בבית מאז שאמא
מתה.
סרטן...לא משנה איזה, זה אכל אותה...והיא נכנעה.
החיים עם אבא היו יותר שקטים...יותר רגועים.
"מה המצב?"
"חרא...אני לא מרגישה טוב."
"למה מה קרה? מה כואב לך?"
"כלום אני הולכת לנוח לקראת הערב אנחנו ישנים בים עם כולם..."
"טוב".



בזמן שהיינו בים עישנו נרגילה...עשינו צחוקים ...הייתי עם יוני
ועידו.
היה כיף אבל...משהו היה חסר...
מכל הגילאים שהיו לי אף פעם לא התגעגעתי כל כך למישהו...
התעוררנו כולם בבוקר...ראיתי את יוני עומד מול הגלים...רוח
שיקחה לו בשיער...(היה לו שיער ארוך).
שאלתי אותו מה קרה...והוא לא ענה לי...
אחרי כמה זמן הוא הלך...


נסענו הבייתה...אני נשארתי בים...יוני ראה אותי נשארת אז גם
הוא נשאר...
"מה קרה?"
"כלום אני סתם מסתכלת על הגלים".
"יעל...אני...אני..."
"מה אתה?"
פתאום הוא נאנח...ולא יכל לדבר...ולא הבנתי למה...
"אני חולה בסרטן..."
"מהההההההה? מתי גילו?"
"זוכרת שהלכתי לרופא? אז הוא גילה שמשהו לא בסדר...
ויש לי משהו בדם...אני חולה סרטן..."
"אבל זה לא יכול להיות..."
"מתי שאני אמות...אני רוצה מזכרת ממך...ואני רוצה למות קרוב
לים..."
"אל תגיד דברים כאלה".
חזרנו הבייתה השעה הייתה כבר מאוחרת...


אחרי שנה עלינו ל-י'
עוד פעם נסענו לנו ביום חם וישנו בים...
היה באמת סבבה...הפעם לא באו לי ההרגשות האלה.
בבוקר מצאנו את יוני שוכב על הגב...
רצתי אליו וקראתי לו...
"יונייייייייייייי יוניייייייייייייי תתעורר אסור
לךךךךךךךךךךך".
הוא לא קם ולא זז צעקתי בכל הכוח שלי...
"יונייייייייייייייייייייייייייי אני אוהבת אותך לחשתי..."
"אסור לך למות אמרתי לו באוזן..."
אבל זה כבר היה מאוחר מידי...ענדתי לו את השרשת שפעם הוא נתן
לי...נשקתי לו על השפתיים...והלכתי...
זכרתי איך אמא מתה...
אמא מתה מסרטן הדם....היינו גם בים והיא פתאום נפלה...לפני
שהיא מתה נתנו לי את התליון שלה...
למה יוני מתתתתת!?!?!
הוא לא היה חייב למות...עם מי אני אדבר עכשיו,?
עם מי אני ארגיש את הבדידות שגם ככה ההיתה לי?
"אל תעלי אליי למעלה...לשמיים אל תתני לזה לקרות...כי ראיתי את
כל חיי עוברים מולי ולא אסבול עוד בכיות."
"אסור לך למותתתתתתתתתתת."
"תישאר עוד יום לפחות..."
"גורל יעלי גורל...אבל עדיין אוהב".