New Stage - Go To Main Page


כשאני מרגיש שהמציאות אותי מוחצת
אז הולך לישון כדי ממנה לברוח
ואז מרגיש אשם כי בחוץ הם נמחצים

והם יורים והם הורגים
ואנחנו רק שקועים בחדשות, לא זזים מהמסך
והם חונקים ופוצעים
ואנחנו רק נרדמים על הכורסא

ולאט לאט זה הופך לשגרה
ואז זה סתם רץ לך מול העיניים
בלי שום רגש, מתחיל לשעמם

עכשיו אני כבר לא מרגיש אשם
זה בסדר?  זה רגיל?
אני מתבלבל

והם יורים והם הורגים
ואנחנו רק שקועים בחדשות, לא זזים מהמסך
והם חונקים ופוצעים
ואנחנו רק נרדמים על הכורסא בסלון

ובחוץ אישה בורחת מכמה נערים עם רובים
ובחדשות שניים משלנו נשחתים חיים
זו השגרה, השגרה החדשה ישנה
השגרה שתחיה אתנו כאן לעולמים



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/1/02 19:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תדר מאהארבעים ושתיים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה