[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אחיעד לוק
/
פרא אציל

חמוד, חמוד! חמוד?!
מתי  כבר יפסיקו לקרוא לי ככה. חמוד אומרים על כלב, על דובי
צעצוע, לא על גבר. לא עליי. לא היום.

האמת היא שאני מאוד מאוד קשוח. כאן באמצע באר מעושן, לאחר
שהחניתי את ההארלי שלי בפינת הרחוב. כבר רכסתי את מעיל העור על
שלל הניטים שלו.
עומד בפינת המקום ומסיט מבט בנונשלאנס לעברה. מישיר את כובע
הבוקרים ושולף כאמל בלי פילטר.
"היי בייבי, וונט דו דאנס?", אני שואל במיטב נומך קולי.
אני שולף אותה מהדלפק ומראה לה מה זה גבר.
ואז בסמטה החשוכה אני מקשיח את עצמי. והיא צועקת.
אוח אוח, כמה שהיא צועקת. והיא אומרת " יס מיי ג'ון ויין, מיי
קאובוי, מיי בד בוי, מיי טף-גאי, מיי טאף גאי" אני לא מרפה
וממשיך להוכיח מי כאן הבוס, הו איז אינצ'רד היר!
והיא ממשיכה : "הו גוד, הו גוד, אח - גוד, אח-גוד".
אני ממשיך אך תחושה מוזרה תוקפת אותי, כנראה שנתפסו לי
הכתפיים.
אך אני שומע אותה ממשיכה לקרוא לי, הפעם קולה הופך לרך יותר
ומבוקר: "אח-גוד, אח-גוד, אח-עוד, אחיעד, אחיעד, אחיעד".
אני פוקח את עיניי. היא מביטה בי בחיוך.
"אחיעד, אחיעד. כנראה נרדמת, חמוד...כנראה נרדמת. בוא מתוק שלי
- הולכים הביתה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איפה פה
השירותים?






פועל במה


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/1/02 6:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אחיעד לוק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה