היה היה פעם לב צעיר
שיצא למסע להכיר את עולמו,
מצוייד בתמימות וטוב לב, עטוף בשמחת חיים,
החל לחייך ללבבות שנקרו בדרכו.
הלב הראשון שפגש התבייש ונסגר
חשש לשתף אפילו במקצת.
הלב השני היה שבור מאכזבות
חיוכו נעלם ועיניו דומעות.
הלב השלישי חסר הרגשות בז לטוב ליבו של הלב הצעיר
התאכזר אליו וניצל את תמימותו.
כשפגש את הלב הרביעי ששפע חום וסימפטיה
הרגיש שהוא חושש וירא לקבל אהבה טהורה ונקיה.
דואב ומתוסכל עזב את עולם הלבבות
חפש עולם נקי מרגשות.
בעודו שקוע בכאבו פגש לו ב- MIND יציב על שתי רגליו.
ה- MIND מוקף בחומות ומיגננות הסביר ללב את תורתו :
תחשוב - אל תרגיש, תפעל בקור רוח, תחליט בשכלתנות -
בך שום דבר לא יכול לפגוע.
הלב שכל הזמן הרגיש, חש, הסעיר, כאב וגם נפגע
ירד ממרום עולם רגשותיו וצנח לזרועות ה- MIND ,
נפעם מעולם חדש ושכלתני, ומלא במחשבות .
כך חיו להם יחדיו שני עולמות שונים,
אחד מרגיש פחות, שני חושב פחות ,
זה מפליג בדמיונותיו , והאחר נטוע במחשבותיו .
עולמות שנפגשו להפשיר לבבות ולאזן עולמות
וללכת כל אחד לדרכו.