היא לא הכירה אותו כל כך הרבה זמן, והיא רק רצתה לגמור עם זה,
והוא היה קצת יותר גדול ממנה, אבל בחור טוב.
היא באה אליו.
היא ישבה על הצד, על החלק העליון של הרגליים שלו.
היה די חשוך. לא היה לגמרי חושך, רק קצת. הם יכלו לראות אחד את
השני בערך.

והטעם שהיה לה בפה היה של הדבר האדום הזה בבקבוק המוזר שהיא
קנתה בחנות בדרך אליו, כי היא רצתה משהו אחר, ולפני שהיא באה
היא גמרה את זה וזרקה לפח.
הדבר היחיד שהיא חשבה עליו, למרות שניסתה וכל זה... היה שכשהיא
היתה קטנה בת 5 או 6 או 4 סבא שלה היה זורק אותה ותופס אותה
הרבה פעמים, והיה לו שפם לבן.
זה לא היה נחמד.

היא סיפרה לי קצת עליו ושהיא היא מתכוונת לבוא אליו מתישהו
וזה, ומה שהיא חושבת ואולי רוצה שאולי יקרה.

ואז עברתי שם וראיתי אותה שהיא ירדה מהבית שלו, והיא הורידה
למטה את הראש כזה וחייכה חיוך כזה שיש כשרואים מישהו שלא מצפים
לראות כי זה לא מקום קטן.
היא לבשה חולצה שחורה שלא כיסתה לה את כל הבטן, וראיתי רצועה
מהלמטה של הבטן שלה, והשמש עשתה אור כזה שראיתי פס של שיערות
בהירות לאורך החלק מהבטן שלה שראיתי. השיער שלה היה אסוף
בעקרון, אבל היו קצת שיערות שהיו בחוץ.
והיא אמרה לי "היי".
אז אמרתי "היי".
ושאלתי "באת מ...".
והיא ענתה "כן."
ושאלתי "ו.."
והיא ענתה "כן."
הסתכלתי עליה והיא הסתכלה עלי ואז נפרדנו, וחשבתי על השיערות
בבטן שלה שראיתי בגלל האור, ואז חשבתי שאיזה טפשי זה שאנשים
מסתכלים על השמש ועושים אפצ'י.