שב לול / הרגע בו הזמן עמד מלכת |
היה ביום בו ראיתיך לראשונה
ויופיך סימא את עיני
כאור סנוורים של החמה
היושבת במרום
היה בדקה בה נשקת לי
ולשונך התפתלה סהרורית
מרפרפת כפרפר
מלטפת ורכה כקטיפה
היה בלילה בו נתת בי אהבה
וגופותינו החמים נצמדו סוערים
כמו הים הגועש בליל סופה
הטופח על דופנה של אניה
הרגע בו הזמן עמד מלכת
היה הרגע שהלכת
והזמן אבד
וכמותך
לא שב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|