[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפעת טויג
/
הד החיים במדינה

שעת בוקר, יוצאת לעבודה
ממתינה בשקט לאוטובוס בתחנה
ומסתכלת סביב על תנועת הרכבים הנעים בשורה
חושבת לעצמי גם טוב היה יכול להיות במדינה
האוטובוס מגיע ואני אליו עולה

מצאתי מושב פנוי ואני מתיישבת
עיניי בוחנות בשקט את הדרך
באוטובוס דממה מוחלטת כשברקע נשמע דיווח
על הפיגוע מליל אמש
קולה של אחת הפצועות
מהדהד בראשם של קהל הנוסעים
ואפשר להרגיש את קול אנחתם  
כמו מי שאומרים מתי זה ייגמר

כבר עברה מחצית מהדרך ועוד מעט
אני יורדת
עיניי נעצמות כאילו מתנתקת
אני שוקעת בעלטה ופשוט מרחפת
"אני אגיע שלמה" לעצמי אני אומרת
ומהמחשבה הזו אני מיד מתעוררת

הגעתי למחוז חפצי והסיוט נגמר
אני חיה את היום ולא את המחר
כשהוא יגיע אני עוד אחכה
בתקווה שלא אקח חלק בסרט הזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה היית עושה
אם היה זה היום
האחרון של חייך?


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/12/02 17:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת טויג

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה