אור שנות חיי היה מלא בחושך
והשלגים והסופות לא שינו אף פעם כיוון
ורק ניצנוץ של כוכב מעבר לאופק
החזיק אותי מול כל הרעמים

חציית האופק הייתה בכלל לא קלה
והרבה מערבולות סחפו אותי איתם
ורק ניצנוץ של כוכב מעבר לאופק
החזיק אותי מול כל הגלים

והרבה שנות אור עברתי מדרך אל דרך
ולפעמים היה חם והזיעה ביצבצה על המצח
ולפעמים היה כל כך קר שהכל  היה לבן
וכל מה שהיה הוא ניצנוץ של כוכב מעבר לאופק

ולרוב ההרגשה הייתה כאילו הדרך אינסופית
ולרוב היה נראה כאילו הדרך הולכת במעגלים נשנים וחוזרים
ועם השנים נצנוץ הכוכב הלך ונכבה הלך ודעך
כאילו חשכת הלילה כיסתה אותו בסמיכה חמה

הזמן שעבר לו  בציר הזמן
השאיר צלקות חותכות מכל מקום בו עבר האדם
והזמן שעבר לו בציר הזמן
פתח את עיניו בפני העולם הקר

סוף סוף כשסיים את כל מסעותיו
חצה את האופק והגיע לכוכב
ופתאום הכוכב נראה לו כל כך מזערי וכבר כל כך ישן
כל כך לא מה שהוא ראה בתור ילד קטן!