New Stage - Go To Main Page

ארז עמית
/
חלון אוטובוס

מבעד לחלון המאובק, חלון אוטובוס.
  היא הלכה ברחוב בירושלים. בדיוק סיימה את האולפנא שלה.
הצמידה אל לוח חזה ספרי קודש. צעדה מהר מנסה להסתיר צליעה קלה.
רגליה ארוכות ודקות, קיסוסית קוצנית. לובשת חצאית ארוכה שחורה
המבליטה את אריכותן, צמודה קווים ישרים מדי פעם מתעגלים.
שפתיים בצבע הקטלב, רכות פתוחות מספיק בשביל לחשוף שיני סיד.
היא חיכתה ברמזור. חולצת משי כחולה כהה. היא קיבלה אותה במתנה
ליום הולדתה השבע עשרה ממשפחת השידוך המיועד. חתן מיועד, גאון
מיועד, רגיש כמו קלעת נמרוד ביום סגרירי מיועד. החולצה קלה
נטולת מחשוף קווי גבה הדק וכתפיים מנסים לפרוץ דרך החולצה, שדי
בוסר נמחצים מפאת ספרי הקודש הצמודים חזק. לראשה שיער אדמוני
בוהק בקרני השמש הדלוחים, שכן חורף. חלקו מוטל על פניה מסירה
בתנועה מהירה קווצת שיער שמפריעה לשדה הראייה, לעיניים הכחולות
כמו הים של עכו, גדולות. מסתכלת על הרמזור בריכוז. על לחייה
סומק ורוד, רקפת, מהקור מההליכה המאומצת הדבר תקף גם לגבי קצה
האף. אולי היא הייתה מצוננת, והאודם באף מקורו בנייר טואלט
מחוספס.
היו לו למביט תכניות בשבילה, היו לה תכניות. תבנה בית עץ
בהתנחלות מבודדת, תשקה שתילי זית רכים ובהפסקות תרווה את
צימאונו של תינוקה. היא כבר מרגישה את הלחץ בבטן. חמימות
שמשאירה סימנים אדומים על העור הלבן. בקיץ תלבשי לבן, אמר רדיו
שהיה בוקע בקולי קולות ממכונית פיאט. חייכה לעצמה. מציגה
לראווה שורת שיניים, חלומו של כל אורתודנט. הרמזור הואיל בטובו
להתיירק.

  ניסים הובלות בע"מ ישב בנוחות בקבינה המרווחת של המשאית,
המתין ברמזור. עישן סיגריה טיים והאפיר מבעד לחלון, חצי פתוח.
ידו הפנויה ממלאכת הנהיגה הייתה מונחת על כרסו הרוויה משווארמה
בלאפה שאכל בשעה מוקדמת יחסית בבוקר. ידו עבותה שרירית ונראית
כמו גזע עץ אשל, שחומה ומלאה שערות רכות. בערב הוא יחזור הביתה
לחיק משפחתו יעשה אהבה עם האישה ויעזור ללירון להכין שיעורים.
לירון כבר בת שמונה ויפה כמו אימא שלה, אולי אפילו יותר. שיער
ראשו גזוז בקפידה חום, בצדעים אפור. הגיל מתחיל לתת את
אותותיו. הוא חיפש משהו אולי מנסה לפתוח את המאפרה העקשנית,
לכבות הסיגריה. עיניו היו מרוכזות בפעולה מין ירוק חום שירש
מאביו, דור שלישי בארץ. אביו כעס. לך תלמד מקצוע תהיה עורך דין
מנהל מה אתה צריך לעבוד על משאית. אבל לכל דבר מתרגלים.
האצבעות המחוספסות מועכות את בדל הסיגריה לתוך המאפרה, חשוב
לוודא שהסיגריה תהיה כבויה לגמרי אחרת ריח לא נעים ממלא את
הקבינה. הוא אהב לנהוג במיוחד לאילת להביא סחורה מהנמל. נופי
הנגב והערבה החומים זורמים להם באיטיות אחורה. הר סדום עין
יהב. הרים עירומים מעוטרים בערוות שיחי רותם ושיטות שרועות.
ובלילה לראות את האורות הצהובים בחדרי הרווקיה בקיבוצים. אישה
יחפה רזה מוכת שמש מעשנת סיגריה בכניסה לחדר האוכל. כלבים
מתרוצצים סביבה, משחקים ביניהם. הוא ראה אותה בחטף עד שהמשיכה
לנוע אחורנית עם כל הנוף. זיפי הזקן, גילם שלושה ימים צובעים
את הפנים באפור חום. הוא העביר באיטיות את כף היד עליהם.

  האוטובוס פצח בנסיעה איטית התרחק מהצומת.
  בתקופה הזאת של החורף ממש קר בירושלים.
  ותכף יגיע לצומת הגבעה הצרפתית, רק שלא יהיה איזה פיגוע.
  אישה דתייה בת ארבעים בערך מטמינה את פניה בכפות ידיים נראה
כאילו היא מתפללת כאילו היא בוכה. אחרי מספר דקות היא הסירה את
כפות הידיים רזות גרומות, פלסטר צהוב על האמה. מתברר שהיא לא
בכתה. שפתיה ממשיכות במלמול מילים ממולמל.
  בחוץ עמד בתחנה, בכוונה תחילה לעלות על אוטובוס. סטודנט
למחשבים משקפיים מודרניות, מסגרת סגולה. סידר את המשקפיים.
  לידו ערבי זקן.  חובש כפייה לראשו עומד כמו שיטה בוכייה.
הוא הסתכל למעלה חצי למעלה. מנסה לפענח את מה שכתוב על לוח
הפח. מתי יש אוטובוס לשועפט. מהצד השני של הסטודנט אישה מבוגרת
ברוכת סלים ושקיות. יגעה אחר התקפה על השוק של מחנה יהודה.
שערה שנראה שופע מוסתר חלקית במטפחת ראש ארגמנית, נקבת
השילוח.
  את אוהבת להיות עצובה ושותקת, את אישה דתייה בת ארבעים,
ולמולו. היא קלפה תפוח עץ באולר קטן במיומנות של אימא, משסיימה
ולא היה גוזל בוכה פוער את פיו אכלת אותו בחוסר חשק.
  מושב אחד קדימה ישב ילד במכנסיים קצרים וסוודר בערך בן עשר
מחזיק חזק בתרמיל בית ספר עמוס.
  האוטובוס הכבד עצר בתחנה מחליף אנשים.
  עלה לאוטובוס גבר זקן לבוש מקטורן זקן פינותיו דהויות אנחה
נמלטה מפיו, הוא התיישב ליד חייל ישן שעון על רובה אוזניה
תחובה לאוזן אחת. האוזן השנייה פנוייה לפעילות מבצעית.

  האם נעלתי את הבית? החתול בפנים? הדלקתי דוד? רוקנתי את
תיבת המכתבים? הכנסתי את הבשר למקרר?  השארתי לה מכתב? כיביתי
את האורות? פיניתי את הכלים מהמדיח? הכנתי שיעורים? לקחתי את
הפלאפון? כן.

  האוטובוס המשיך בנסיעה אחרי כמה דקות הוריד אותי, אני יורד
ליד העבודה. העסק הזה ממש נוח לא צריך ללכת יותר מידי ברגל.

  אישה צעירה לובשת מכנסי ג'ינס צמודות וחולצת פליס אדומה
עברה. דווקא נראית טוב, שדים עגולים זזים מצד לצד בתיאום יוצא
דופן. נראית עסוקה היא הסתכלה על הרצפה.
  מאחוריה שני נערים צעירים הסתכלו בזימה מאוהבת על ישבנה
המוצק ככל הנראה. צחקו ביניהם שותפי סוד. האחד לסתו מעוותת
במקצת. הכה בלחי חמור. מיחלים לגופה החם.
  גבר פוזל נראה קצת משוגע היה נשען על עמוד תאורה מברזל
ממלמל מילים לעצמו, נביא זעם. כל מי שעבר לידו הסתכל עליו
לשניה נזכר מהר כי זה לא מנומס להסתכל על אנשים מוגבלים ומסיר
את המבט. לא הרבה הבחינו כי בקבוק שיכר מונח למרגלותיו בקבוק
חצי גמור מנקודת מבטו של הצופה חצי מלא מנקודת מבטו של המשוגע
שכן הוא אופטימי בטבעו. היה לו שעיר ארוך מקורזל אבק, גזרי
ניירות ועלים צמודים לשיער. שיח צלף שעמד בסופת חול או שערות
שולמית טבולות בבוץ סמיך.
  דחפה עגלת תינוק לפניה הולכת לאט. כרסה טרם חזרה למצבה
הטבעי כתוצאה מהלידה. חזה גדול בולט מתגאה בהצהרתיות בפרי
בטנה. עיניה עייפות אפור בהיר. דיברה בפלפון אמרה מילים
ומשפטים מהר לא טורחת לסיים מתארת לעצמה שהצד השני כבר מבין.
  הדוד?
  עגלת התינוק מקושטת בצבעי פסטל בהירים כלבים עם כבשים גרים
משחקים באחו. למעלה משקיפה על הנעשה שמש מחייכת. משלבת ידיים
על חזה דמיוני.
  זה לא היה אמור להיות זאב?
  פח אשפה ירוק גדול עמוס על גדותיו הפיץ ריח של זבל טרי
שנשטף על ידי הגשם חתולים שיחקו סביבו. חתול גדול מבוגר,
פרוותו מלוכלכת, רבוץ בפסגת הפח. עיניו עצומות כמו דוד קולט
קרני שמש. מדי פעם שנשמע קול הוא טורח לפקוח את עיניו רק בשביל
שהכל עדיין כשורה. פקח עירוני.
  פקח עירוני רשם דו"ח למכונית שחנתה בעבריינות מופגנת על
המדרכה. הוא גבוה רזה. כובעו גדול מידי כמעט ומכסה את
העיניים.
האגזוז של האוטובוס שעבר שם מפיץ ריח חריף של דלק שרוף.

  איש צעד, אישה התכופפה, ילד ליקק ארטיק, פועל ניקיון אסף
זבל, שוטר התניע את האופנוע, נערה אספה תפוחים מהמדרכה, שקית
נקרעה, חתול נכנס לפח אשפה, כלב נבח, איש פתח את דלת ביתו
הוציא כלב לטיול, חבורה של שלושה יצאה משערי בית ספר, פעמון
צלצל, שיר במזרחית יצא מחלון בית, אישה עמדה ושטפה כלים, גבר
הוריד זבל.

  איש, אישה, זבל, פח, מכונית, שקית, פחית, נערה, ספרי קודש,
משאית, בדל סיגריה, תפוח, עץ, כלב, תרנגול הודו, שוק, ירך,
פעמון, מכולת, ילד.

  פיצוץ?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 23/1/02 0:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארז עמית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה