[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מילים חדשות:
צעצוע ירוק אדום, ילד, בוכה חולצתו מוכתמת בשוקולד.
מילים אחרות:
שקר, אמת חצויה, בדיה, לא, היה במקום אחר, עסוק מאוד עכשיו, לא
מסוגל, ינסה יותר מאוחר, יתקשר מחר, ישמח לראות אותך.
מילים שקטות:
אוהב, מתגעגע, מחכה לך, בוכה, דומע, תחזרי אלי בבקשה, בבקשה.
מילים המומות:
זה לא יכול להיות, מתי ? ,זו בטח טעות, יצאה מהבית לפני רבע
שעה, אתה בטוח ? לזהות ? אותם ? לזהות אותם ?
מילים מנחמות:
אנחנו איתך אם אתה צריך משהו, תתקשר, אל תהסס, אנחנו כאן תמיד
בשבילך, כל מה שאתה צריך, תבטיח שתתקשר, מבטיח ?
שקט:
מקרר מזמזם, טלויזיה דלוקה, אף אחד לא מביט בה, קול יבבות
קצרות חנוקות, למה? בבקשה... בבקשה ?
שיגרה:
יחזור לעבודה אולי מחר, לא בטוח, לא מסוגל כרגע, אתם מבינים,
בטח מבינים, קח את הזמן, רק חושבים שעדיף לחזור לשיגרה, לחזור
לשיגרה, לחזור לשיגרה...

למה אף אחד לא משחק בצעצועים ?
למה ?
הלו!, למה כל כך שקט כאן, מחניק, איפה הלכת ? את חוזרת ? מתי
את חוזרת ? מתי ?

לא חוזר לעבודה!
לא מצטער, כן הם מבינים, אם אתה צריך משהו, צריך ?
צריך, איפה את?
אני צריך...
טלויזיה דלוקה, מקרר מזמזם,
אלו לא מילים חדשות, הבטחתי מילים חדשות, הבטחתי.
אין מילים חדשות !
אין מילים לבחור מהן, חדשות ישנות, כולם אומרות את אותם
הדברים, החולצה הקטנה הזו למה היא כאן על השולחן בסלון ? למה
היא לא בארון ? מחכה בארון לילד קטן שילבש אותה ? למה אף אחד
לא לובש אותה יותר ?
בסוף זה יתברר כטעות, יוציאו אותך מהמצב הזה, לא יודע איך,
טעות בזיהוי, אחות תאומה נשכחת, את לא רואה סרטים ? יוציאו
אותך מזה וגם את בן, איזה בלבול כפול, או אי הבנה, או נס
רפואי, זה לא יכול להישאר ככה, זה משעמם, אף אחד לא רוצה לקרוא
מילים משעממות, יוציאו אותך מזה,
לא יודע איך.
למה את לא שותה את הקפה שלך ?
הוא התקרר,
אף פעם את לא שותה את הקפה שלך
למה הפסקת לשתות קפה ?

צעצועים יפים יש לו, לבן, חבל שהוא הפסיק לשחק בהם, איזה
טרקטור חמוד, אתה רואה בן ? רואה ? ,בובות יפות רכות לוחצים
כאן והם מתחילות לנגן, בן ?
למה בן לא משחק יותר ?

רואה ? תראי איזה לכלוך הבית, זה לא אני, התפקיד שלי, לנקות
פה, נכון ? בזמן האחרון את לא עושה כלום ? אני צריך לעשות הכל
? לנקות לטפל בבן ?, איפה בן ? למה לא רואים אותו כאן יותר ?
מה הוא ילד רחוב ? שיישב קצת בבית לפעמים, שישחק בצעצועים שלו
? למה בן לא משחק יותר ?
גם אותך אני בקושי רואה בזמן האחרון, זה בלתי נסבל , זה לא
יכול להמשך ככה, שומעת ? שומעת ?
למה את לא שומעת ? למה ? למה אלוהים ? למה היא לא שומעת ?
את לא חוזרת יותר ?
מה ההגיון, שמישהו יסביר לי איך זה הגיוני ? שמישהו יסביר לי ?
תסבירי לי, תסבירי לי או תחזרי הביתה, כי ככה אני לא יכול
יותר, מבינה ?
מבינה ?
למה אין לך בגדים לכביסה ?
מה כלום לא מלוכלך אצלך ?
אני אעשה כביסה, אני מנקה, אני שוטף את הבית, הכל אני עושה,
באמת, הכל, רק תחזרי תראי שיהיה לך טוב, אני לא ארגיז אותך,
למה את לא חוזרת ?

אני מבשל, מה את רוצה לאכול, כי נמאס לי לזרוק, כל פעם אני
מכין ואת לא אוכלת, אז אם פעם אחת תגידי מה את רוצה לאכול, אני
לא אצטרך לזרוק, אז תגידי, רק תגידי מה את רוצה לאכול, זה כל
מה שאני מבקש, זו בקשה גדולה ?, אני רק רוצה שהיא תגיד מה היא
רוצה לאכול, וזהו, אחר כך אני לא אבקש כלום, בבקשה, בבקשה...

אורחים:
תודה, באמת הכל בסדר, אני מרגיש יותר טוב, טוב לראות אתכם,
מתגעגעים, מה עוד אפשר לעשות, ממשיכים.
לא, עזבתי את העבודה בינתיים, אני לא יכול כרגע, אבל הם גמישים
איתי, אומרים לי שאם אני רוצה לחזור תמיד ישאר להם מקום
בשבילי, תמיד...

כמה זמן זה תמיד ?
אמרת שתמיד נהיה ביחד, תמיד יוצא שבע שנים, בשבע שנים הקרובות
יהיה להם מקום בשבילי אחר כך התמיד יחלוף, נכון ?
כי התמיד שלנו, ככה הוא החזיק מעמד, ככה תמידים מחזיקים עד שהם
נגמרים.
אולי זה תמיד בשבילך, אבל אני צריך לנקות אחריך,
לארח את החברים המפגרים שלך, שמפזרים לי צביעות על הספות, מה ?
לא נאה לך לארח אותם ? לא נאה לך להתייחס ?, יש לך את הפינה
שלך וכלום לא מעניין אותך ?
אני לא מעניין אותך ?
אני אוהב אותך !
שומעת ?
שומעת ?
אוהב,
אמרתי אוהב,
את לא שומעת ?
לא אכפת לך יותר מכלום ?
לפחות היית משאירה לי את בן.
גם אותו את  צריכה לקחת, שלא ישעמם לך ? רק על עצמך את חושבת
?, ומה איתי, מה איתי ? את שומעת ? שומעת... שומעת...

לא, אני לא כועס, אני מבטיח לא לכעוס יותר אף פעם, מבטיח, אני
לא יצעק יותר, מבטיח, אני לא אתרגז, אני תמיד אדבר יפה, אני
מבטיח, רק תחזרי, כל מה שתרצי,
רק תחזרי אלי...
תחזרי...
ובן יש לו צעצועים לשחק איתם ?, היום הוא יכל להיות בן חמש,
חמש ! את מאמינה ?
בן שלנו הקטן כבר בן חמש, אני אקנה לו מתנה,
אני אשמור אותה אצלי עד שהוא חוזר, עד שאתם חוזרים, והוא יבוא,
כאן על השטיח, והוא ישחק כמו שהוא פעם שיחק, איך הוא אהב לשחק
?
איזה ילד מתוק, כל כך ערני ופיקח, כל כך אהב לשחק, לא הפריע
לאף אחד, לאף אחד, לא עשה רע לאף אחד, איך זה , תגידי איך זה
שילד כזה, שככה קורה לו, איך זה שהוא לא משחק יותר ?

למה בן לא משחק יותר ?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יום יבוא והעולם
ישקע בתוך
שפיצים של שקיות
שוקו.


אחת שבאמת
מאמינה בזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/1/02 21:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קילגור טראוט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה