"וזה לכבוד השנה החדשה, שיהיה לי בהצלחה והרבה מזל, לחיים!"
אמר חיים ולגם קצת מן היין. מרירותו של היין הזכירה לו את
הצפוי לבוא ואת כל מה שחלף ועבר.
זו הייתה הפעם השנייה או השלישית שהרים כוסית לכבוד שנה טובה
ודף חדש.
הפעם הראשונה הייתה בראש השנה, שקיווה רק לטוב ושאף לא להתייאש
כל פעם שהמשא יהיה כבד מדי.
הפעם השנייה הייתה אחרי חופשה בת שבוע שאחריה קיווה לפתוח דף
חדש.
גם הפעם הזו לא עזרה כל כך, ולכן ניצב היה חיים שוב, בפעם
השלישית מול כוס היין,
בין אם הוא באמת מרים כוסית להמשך מוצלח ובין אם חיפש סיבה
לשתות מן היין.
גם הפעם השלישית לא עזרה כל כך, אך פעם רביעית כבר לא הייתה,
לא מפני שחיים גיבורנו האהוב מת חס וחלילה או שהשנה נגמרה, לא,
חיים פשוט הגיע להבנה.
חיים הבין שכוס היין אינה פותחת דף חדש ולא משכיחה את העבר,
היא עוד ניסיון עלוב לעבור שלב רוחני באמצעות טקס פיסי לא
מוצלח ומדכא.
"אכן כן," חשב חיים, "התחלה חדשה זהו שלב רוחני בחיי האדם, אין
צורך ביין או כל משקה אלכוהולי אחר, אפילו מים יספיקו. השינוי
מתחיל קודם כל מהראש, אמנם זה יכול להמשך יותר מזמן הרמת
הכוסית אך לבטח תהיה יעילה יותר. שום דבר לא ישתנה תחת לחץ,
השינוי יבוא ברוגע, כשתהיה שלווה אמיתית, אפילו למספר רגעים,
אז יערך השינוי!"