[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשהבאתי אותן הביתה כולם התפעלו, אהבו אותן ישר מההתחלה. הם
אמרו שהן מדהימות למרות שהן כחולות אבל האמת, אני אהבתי אותן
דווקא בגלל זה. בהתחלה היה קשה, לא ידעתי מה לעשות, איך להתנהג
איתן. לאט לאט הן עזרו לי להבין אותן, להתרגל לכך שהן בחיי.
נקשרתי אליהן כל כך!

גדלנו ביחד עד שהיו בנות שלוש ואז החלטתי לשלוח אותן לגן. לא
אכפת לי שכולם אמרו שזה לא בסדר. במיוחד גיא שהתעצבן כל כך
ששמע את זה, הוא טען שיש כאלה שלה מתאימים למסגרת החברתית של
הגן, שיכול להיות שהן לא חכמות כמו שאני חושבת, דווקא הוא
מכולם. נראה שבסוף הוא תפס שאני לא ממש מקשיבה לו, כי פתאום
הוא פלט "אני בכלל חושב שיש להן IQ של נעל, ואם זה אי אפשר
להגיע לשום מקום" וטרק לי בפרצוף. שיגיד מה שהוא רוצה. אין,
אני שולחת אותן לגן.

הלכתי לסניף של משרד החינוך, נעמדתי מול פקידה מוזרה, שהיה לה
משהו בעין שגרם לה למצמץ כל הזמן, ואמרתי שבאתי לרשום את שתי
אלו - ואז הצבעתי על המקסימות שלי - לגן. הפקידה המוזרה הסתכלה
עליהן שניה ואמרה ש"כאלה לא מקבלים לגן". התעצבנתי, מי היא
שתחליט, ועוד אחרי שניה של הסתכלות, שהן לא מתאימות. מיד פרצתי
במונולוג, שלא היה מביש אדם הנלחם בעזרת מילים על חייו, על זה
שנכון שהן כחולות אבל הן מאוד חכמות ,ואז מה אם הן שונות לכל
אחד מגיעה הזדמנות ועוד ועוד. הפקידה שכנראה השתכנעה מן
המונולוג שלי, או חטפה פרץ פוליטקלי קורקט מתקן, או סתם נמאס
לה ממני והיו שני מקומות פנויים בגן של תרצה.

איך שלא יהיה הן התחילו ללכת לגן. אני לא אגיד שלא היה להן קשה
בהתחלה אבל הן הסתדרו יפה מאוד. בגיל שש ראיתי כמה הן נהנו אם
ילדים והחלטתי ללכת לרשום אותן לב"ס. ושוב כולם אמרו שאני עושה
טעות, ושוב לא היה לי אכפת.

חזרתי לפקידה המוזרה בסניף של משרד החינוך, היא רק שמעה מה אני
רוצה והעין שלה התחילה למצמץ במהירות כפולה. "זה לא", ושוב
פרצתי במונולוג המדהים שלי. אבל או שכמו כל דבר טוב הוא נהרס
אחרי הפעם הראשונה, או שהפרץ נדיבות של הפקידה היה חד פעמי, או
שסתם לא היו מקומות בבית ספר אלון. יצאתי משם בזעם והמוח שלי
מריץ את כל האפשרויות שבהן אפשר לרצוח באכזריות את הפקידה
האפטית.

בחודש שאחרי זה גיליתי שארץ ישראל היא מקום מאוד גזעני, מה שלא
עשיתי לא הצלחתי לשכנע אף אחד. לאמנה שכתבתי בשבילן חתמו רק
אמא שלי וגיא (האמת, גיא לא חתם, אבל אני מכירה את החתימה שלו
אז זייפתי אותה).

כנראה שגיא צדק.

עם IQ של נעל אי אפשר להגיע לשום מקום - גם אם אתן ניו בלנאס
כחולות...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יכולה
להעביר שעות רק
בלעשות Refresh
Refresh Refresh
ולהסתכל על
הסלוגנים. שעות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/1/02 3:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה של המדבר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה