שכחתי איך לבכות
כבר שנים שלא זלגו הדמעות
נשמתי זועקת לחופש
חופש מהחיים מעלי העובש

אני נמצא בשיא המשבר
כאילו הכאב אחרי דוהר
הוא תמיד אחרי ולעולם לא עובר
הוא מוצא אותי בכל פינה
לא מניח לי לומר מילה אחרונה

אולי ישנה נקודה שאותה הוא מנסה להבהיר
אולי הוא מנסה מסר מסוים להעביר

רוח החיים אותי עוזבת
טיפה אחר טיפה
נשמתי בתמימות עדין שואלת
מי יבוא לעזרה

הייתי רוצה למצוא אדם ולו לומר
את כל מה שעלי עבר
אולי הכל ישתנה מחר
אך עד כה דבר לא עזר
והמחר כבר נגמר