היום הייתי בבית הקברות
השקט היה כה חזק
אבל יכולתי לשמוע את הזעקות
משקל האבן המונחת על הגופה
האבן הכבדה משתווה
לאותה האהבה
הזעקה החזקה
משתווה לאותה השימחה
ופתאום בהבזק הרעש שתק
מרים אני את ראשי
ושוב הדממה אותי מקיפה
הגופה שבויה תחת המצבה
אך הנפש שוב חופשיה
והזעה הקרה שאותי אפפה
לאט לאט נעלמה ודעכה
ועכשיו אני מבין
שהמוות לא בהכרח רע | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.