בכיתי היום הרבה לא יודעת למה, זאת פעם ראשונה שזה קורה.
כי בדרך כלל אני אמיצה ויש לי כוח סבל, ואני לא בוכה ליד
אנשים, ובכלל מולך. היה קשה לי היום. אתה לא מבין אותי אני
אוהבת אותך, אבל לא יכולה להיות איתך, פגעתי בך כבר הרבה, ולא
מוכנה לתת לעצמי לפגוע בך שוב, בפעם השלישית. פעמים בגלל מישהו
ובפעם הזאת בגלל מישהי.
כשאמרת לי "קבלי אותי כמו שאני או שתלכי" לא ידעתי מה לעשות
הרי אני לא יכולה יש הרבה דברים שמפריעים לי, למה אתה לא יכול
לקבל אותי כמו שאני נו אז מה אם אני דו מינית זה לא אומר שאני
לא בן אדם, זה לא אומר שאני הולכת עכשיו לנסות כל בחורה, הרי
אתה עדין חבר שלי. ואני לא יכולה לעשות לך את זה למרות שכבר
עשיתי פעמים עם מישהו אחר.

אתה יודע יש משפט שאומר "אם היא בגדה בך פעם אחת משהו לא בסדר
אצלה, אבל אם היא בגדה בך פעמים זה אומר שמשהו לא בסדר
אצלך..." ואולי זה נכון, אולי בעצם לא אני פה אשמה אלה אתה.

החלטנו לעשות הפסקה, החלטתי אני לעשות הפסקה, הכי טוב כעת
לשנינו, אני לא יכולה לבגוד בך יותר, אני לא יכולה להרשות
לעצמי. שלא תבין לא נכון אני לא עושה את זה עם מישהי אני רק
חושבת על מישהי, אני עושה את זה עם אחר, לא בדיוק עושה את זה
אלה יותר בקטע של נשיקות וחיבוקים.
לא אמרתי לך ולא אגיד לך, אתמול הלכנו לחוף, אני והוא, הוא
דווקא מבין אותי, ולא אכפת לא שאני כזאת. הלכנו לאורך כל החוף
והרגשתי את הרוח את הקור, וזאת הייתה תחושה כל כך כייפית,
וניסתי להיזכר מתי אתה לקחת אותי לאחרונה לים, ולא מצאתי את
היום. ואתה יודע שאני אוהבת את הים ואתה יודע שזה מרגיע אותי.
הוא לקח אותי לשם והיה הכי כייף שהיה לי בחיים יום שאני לא
אשכח.
כשהיינו אמורים לעזוב את הים התנשקנו הכוכבים למעלה העירו את
הלילה החשוך שמעתי את הגלים והרגשתי את הרוח נושבת ומקררת, ולא
היה לי כל כך קר כי הוא חיבק והרגיש אותי ונישק אותי.
וזאת הייתה הרגשה מדהימה, מדהימה...
לא חשבתי לרגע עליך או אם אני פוגעת בך או לא, פשוט זה זרם
ונהנתי כמו שלא נהנתי ממזמן.
והרגשתי שלמה עם עצמי, כל כך שלמה, וטוב לי.

היום השני שלא התקשרת מאז שאמרתי לך שאני חושבת שאני דו מינית,
לא מתאים לך הרעיון, ואתה מוותר, וגם אני מתחילה, מתחילה לחשוב
שאולי לא הייתי צריכה לחזור אליך בשנית, מתחילה לחשוב על כל
הטעויות שעשיתי, על השקרים, על הבגידות על הכל...
ודמעות זולגות מעיניי, בערך בפעם הרביעית להיום, וזה לא מתאים
לי לבכות, ולא מתאים לי לבכות בכלל.
אני לא רוצה לפגוע ורוצה שתבין, שהגיע הזמן ללכת כל אחד לדרכו,
למרות שזה כל כך כואב אפילו לי. ולא, אני לא יחזור בי, מבטיחה,
גם אם ארצה כל כך, אני יחזיק את עצמי ולא אתן לזה שוב לקרות...
לא אוכל שוב לפגוע בך, לא אוכל שוב לחזור אליך.

נתתי לי שבוע הפסקה, לחשוב ולהחליט, מה טוב בשבילי, רציתי יותר
אבל לא אוכל לבקש. אתה יודע מה היא תשובתי, אבל בכל זאת נתת
שבוע, אולי אחזור בי... אחרי השבוע הזה לא אראה אותך עוד ולא
אשמע את קולך ככה אתה אמרת...

אני רק רוצה שתבין ותקבל את זה בטוב, שתראי שמפה תוכל רק לעלות
יותר, ולא רוצה שתגיד שאתה הולך "לזרוק" את כל מה שהיה, כי
היה, היה קשר של שנה וחצי...
לא רוצה שתוציא משם את החץ, כי אם תוציא את החץ יכאב לך יותר.
רוצה שתמשיך בשלך, ותזכור אותי תמיד ברגעים הכי יפים. .
בבקשה... זאת בקשתי האחרונה.

אוהבת אותך...

"... הבנתי שתם מחזור האוהבים"
                                    ששת שצ