הוא הולך בקו ישר מנסה לרצות את כולם - "אריק?! בחור נפלא!
כולם זאת אומרים על אריק "שמעת מה אריק עשה? הוא עזר למשפחה
ברוכת ילדים, בנה להם טירה !"
יכול להיות כי האריק הזה המדובר בפי התושבים הוא משועמם או
שהוא פשוט יפה נפש. אני ואריק לא הסתדרנו ולכן במרוצת השנים
התרחקנו מעט אחד מהשני , למען הדיוק הוא כימעט נעלם. מידי פעם
הוא קופץ, מבקר אותי,בהתחלה זה נחמד אבל בהמשך טוב ליבו משתלט
עלי, עליינו אז אני מסלק אותו, נמאסה עלי התייפייפות הנפש
שכולם מוצאים נלבבת וכה רצויה.
אריק באמת היה צדיק בסדום, הוא ביקר בבתי כנסת,בירך אנשים ועזר
לכל מי שעינייו הראו סימן של עצבות. חבל שהוא לא נהג להביט
במראה אז הוא היה רואה כי עיניו הן העצובות ביותר. לעצמו הוא
לא עזר תמיד שאל "מה הוא צריך?" "מה קרה לה ?" ולמען האמת
(למרות שמפריזים בערכה) התנהגות זו מגעילה אותי לכן, כשהוא
ביקש ממני להרוג אותו, הסכמתי. (לא בידיוק הסכמתי אבל אפשר
לומר כך)
הוא ביקש ממני את הבקשה כאשר ישבנו בבית קפה ולפני שהספקתי
לענות בשלילה עברה מולנו נערה שספרייה נשמטו מידה כמובן שאריק
התכופף בכוונה לעזור לה, ואני הספקתי למנוע את המעשה, אך בעודי
מדבר עם אריק הנערה התרחקה כשבעינייה מבט מפוחד, רק רציתי
לעזור, אריק צעק לעברה, והיא התחילה לרוץ בבהלה. פה החל רגע
המפנה ראיתי כי אני חייב לעזור לו לשקם את עצמו, במילים אחרות
להרוג אותו.
התחלת תהליך ההריגה הייתה קשה, להרוג אותו משמע להשתלט על
המחשבה וזה ידוע שבין שנינו אני הייתי החלש, הוא תמיד ניצח
(מעובדה זאת בעצם מתחילה הבעייה שלו) וכעת, כעת אני צריך לקחת
לו את כל היכולות, כל הרצונות.
דרך אגב, שמי הוא ריקו, כפי שכבר ציינתי אני ואריק מכירים מגיל
קטן - לא, אנחנו לא אחים והאופי שלנו מנוגד לחלוטין, מה
שכן,אנחנו דומים במראה. אנשים מתבלבלים לפעמים ואני יוצר לאריק
שם רע, הוא כבר התרגל ואם לא, אז לא נורא כפי ששמתם לב בהתחלה,
אריק עדין חי הוא קופץ לבקר מידי פעם. אני לא הרגתי אותו פשוט
הדחקתי אותו לפינה הקטנה ביותר שהצלחתי למצוא, זה היה קשה ,
אבל עכשיו אני חופשי יש לי יכולות שלא פגשתי קודם לכן, אריק
תמיד היה חלק ממני, חלק שאליו לא התגעגע.