[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איתי שגב
/
דגים לא נושכים באדום

יום אחד בעודי נשען על עמוד הבזלת שבשכונת המצוקה העירונית
שמתי לב לערפל מוזר שמתערבל סביב העמוד כבאים הישן על המדרכה,
בהתחלה זה לא עניין אותי כי חשבתי שזה אדים כמו בניו-יורק או
משהו כזה אך אז הבנתי שזה לא ערפל רגיל
it's magiiiiiiiiiiic
התקרבתי לאט לאט כמו גמד שעומד על קצות אצבעותיו במשתנה
ציבורית, ולבסוף שהבנתי שזה לא כל-כך חכם פשוט התקרבתי ושאלתי-
מי אתה ומה אתה עושה פה ערפל מוזר וקסום, הערפל פשוט המשיך
להתערבל סביב העמוד, אולי יש מילת קסם לדבר הזה! סום סום
היפתח.  נו טוב ננסה שוב- ליאור נרקיס!!! אך כלום לא קרה, אז
החלטתי להתרכז ולאמץ את המוח הגברי והחכם שלי, ושום דבר לא קרה
לעזאזל עם זה, ואז זה הכה בי, ריכזתי את כל כוחי ומיקדתי את כל
עוצמתי על שלושת המילים הבאות:  "קקי ירוק לעולם לא מתייבש
בחורף"
ואז זה קרה הערפל התערבל בצורות שונות עד שהגיע לצורה מוצקה
אחת, ומי עמד מולי אם לא
לא מרגול, כן מרגלית צנעני שמרוב סנטרים ושיער נהייתה כמו
הניטיבס של אוסטרליה (משפט זה לא מתכוון בשום אופן להעליב שום
ניטיב וכל קשר או דמיון הוא מקריות, שוב סליחה לניטיבס
המסכנים) "מה את עושה פה צנעני?" שאלתי בתמיהה, ואז היא התחילה
לשיר לי את
"הגברים בוכים בלילה" וכל כך צרם לי באוזן שפשוט הייתי חייב
להכות אותה עם שיבר חשמלי    מיוחד שמייצרים רק בטיוואן, היא
נפלה כמו שק תפוחי אדמה אך קול העורב שלה המשיך להכות
באוזניי וראשי התפוצץ מכאב, ואז היא קמה כאילו לא קרה כלום
והתחילה לשיר את, "יום אחד אפרוש כנפיים", זה היה יותר מדי
פשוט יותר מדי, אני לא אלים מטבעי אבל פשוט לא יכולתי יותר,
נאלצתי לתקוע את ראשה בפח הזבל הציבורי ולדרוך עליה טוב טוב
שתיתקע בפנים וכך
לא אשמע יותר את השירים הנוראיים שלה,ואז שכולי נושם ונושף
אוויר בקצב מטורף עייף מהמאמץ, ולפתע התנפחה לה הגברת כאילו לא
קרה מאומה וחזרה לשיר בשלה, ואז בייאוש
נוראי התחלתי לצעוק עליה  "די, די כבר את לא מבינה שאף אחד לא
שם עלייך יותר, את נשכחת, את משהו שעבר מן העולם, והשירים שלך
גרועים, הם תמיד היו גרועים, ואת מכוערת
ואני לא אוהב אותך, ואז לקחתי סיכה ופיצצתי אותה והיא התפוצצה
כמו בלון וכשנחתה לקרקע חסרת אוויר ראו את הפנים שלה והם היו
בסדר והיו להם סנטר אחת ושיער יפה גולש,
זאת שינאתי שעיוורה אותי אני סתם שנאתי את האשה הזאת כי פשוט
לא אהבתי את השירים שלה או איך שהיא נראית, היא לא הייתה כל כך
גרועה, ואז תפסתי כמה לא הייתי בסדר,
התחלתי מתייפח בכי תמרורים ופשוט לא יכולתי להפסיק, וככה זה
נמשך כל החלום עד שהתעוררתי בבהלה כולי מלא זיעה ועל פני מבט
של מת.
ומיד שלחתי לה פרחים עם בונבוניירה ויין משובח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל הסרגלים
שקרנים



מוחק לכלכן


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/12/00 3:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי שגב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה