עינת שפירא / עת לאהוב |
בינות עלים יבשים
עד צחוק מתגלגל
נתגולל
על אדמת בראשית
שאיפות המרחק
יאפילו
על נשיפות הקירבה
עמקים שביננו
יעפילו
אל הרי התשוקה
של הגוף.
שחק בי
בין זרמי נחלים
עד פרוץ הדמעות
נתאסף
באחדות לשונות
אצמד
אל מקצבך
בלי לפחוד
כי הגיעה העת
לאהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|