גם למלאכים ההשכמה מייסרת. ועוד לחשוב על זה שאחרי ארוחת הבוקר
הסטנדרטית במטבח השמימי צריך להספיק להגיע לחדר התדריכים ושוב
אלוהים כועס על משהו. לא סתם הוא קיבל תארים של אל נקמות
וכיוצא באלה. השעון צלצל אצל מלאך המוות. שיט, קיטר לעצמו. ליד
מיטתו כבר עמד מחייך, מגולח ומצוחצח מיכאל. גם יש לו שם יותר
מוצלח וגם תמיד קם לפני כולם. לפחות הוא לא מזיין הרבה חשב
לעצמו מלאך המוות. רק שלא יגיד בוקר טוב עם החיוך המטומטם הזה
שלו. זה כבר מוגזם. הלך להתקלח. נרגן כתמיד. גם ככה יש לי
תדמית מחורבנת. וגם אחרי שלוש הפעלות של מברשת השיניים החשמלית
עם הטיימר הבל הפה שלו עדיין הצחין. נו מילא, אולי כדאי להחליף
סוג של משחה. שמעתי מגבריאל שיש בנפאל הרחוקה מעבר להרי
ההימליה חברה שמייצרת משחה מצוינת. אולי אבקש מהנודניק שיביא.
הפרסומת שלהם בטלוויזיה המקומית נראית מבטיחה. אבל מה זה בעצם
משנה. ממילא כל מי שאני בא אליו עושה פרצוף של אוף. ורק שניה.
וכועס. כאילו זה תחום האחריות שלי. אני בסך הכל סוג של פקיד.
אז מה אם יש לי דרגות. וכנפיים. מישהי אמרה שלי שלשום שאני
מקבל פקודות גדולות מאנשים קטנים. וכולה מלאך. ואם אלוהים
רוצה. ובעיקר אחרי שאכל לילה קודם כבשים מהעולות שזבחו לו
היהודים או המוסלמים או השד יודע איזה כת. הפרצוף שלו מראה שיש
לו צרבת מחורבנת. ולי יש תדמית של צמא דם. ובכלל אני טבעוני
אדוק. רק ירקות. ופרות. צריך למרוח היום ג'ל על הכנפיים. הרס"ר
של אלוהים כבר מילא לי תלונה אחת.

שעתיים מאוחר יותר. חדר התדריכים הסודי . לפקודת הקשב שלי צועק
הרס"ר כולם מזדקפים. גם אתה טמבל הוא צועק לי. אלוהים נחתך
הבוקר בגילוח. ממש מוזר לראות שהוא שם פלסטר. כמו איזה מלאך
טירון. לפחות יש לו קול עמוק ורדיופוני. לדעתי צריך לשלוח אותו
להחליף את יורם ארבל בשידורי כדורגל. ובמיליונר. התיישבנו.
אלוהים פותח בסקירה. היום יש לו תאבון לחבר'ה הטובים. אולי
ישלח אותי לסט של איזה טלנובלה. או לכנסת. ובקולו המרשים
והסמכותי מתחיל לפרט: הורים מדענים. תיכון ברחובות. התגייס
לקורס טייס. נתונים גבוהים. בתחתית תיקו האישי רשמה מיה
המאבחנת: "חייב לסיים". שנתיים אחרי המחדל הגדול. טקס מרשים.
לא, רק מספר שלוש בקורס שלו. היו שניים טובים ממנו. דני הוסמך
כמוביל בטייסת פאנטומים. התוצאות שלו בקרבות אוויר היו טובות
מהממוצע. מיכל הייתה קצינת מבצעים בטייסת. הרימו כמה פרוייקטים
נחמדים ביחד. עברו לגור במגורי צוות אוויר. החליטו להתחתן אחרי
שיסיים תקופת הדרכה. יום לפני שעבר לבית הספר לטיסה יצא לגיחת
תרגול מעל הים. בדרך חזרה עבר בין שתי הארובות של תחנת הכוח של
חדרה. מישהו מחברת החשמל דיווח לצבא. מפקד הטייסת שלו שפט אותו
לחודש מאסר. למען יראו ויראו. סגן רוני ריצה שבועיים וקיבל
חנינה ממפקד חיל האוויר. חזר להדריך. טייסת בסיסי קרב. מיכל
ביקשה שיפסיק לעשות שטויות. הבטיח שישתדל. ואמר שהמלאך ממילא
ברח. קיבל שני חניכים. אייל וגיא. הימים הצטרפו לשבועות. חש
כציפור בבית הספר. המתח והלחץ של טייסת הקורנסים לא הופיע
באותן כמויות. בחודש השני קיבל חניכים אחרים. גל ואדי. שתי
טיסות ניסיון עם כל אחד. ואחר כך יהפכו לחניכיו. גל היה טייס
טבעי. מבריק. בחור מחיפה. בגיחה השנייה הדגים לו טיסה נמוכה.
שלוש מאות רגל מעל הנגב. גל ביקש להטיס. עברו לאזור אחר. בתוך
סיני. רק אחרי שנתיים יחזירו להם את פיסת המדבר האדירה. טסו
מעל מאהל של בדווים. נכנסו לתוך וואדי. עוקבים אחרי פיתוליו
המדהימים. ובמרחק אורחת גמלים. התרוממו קצת לבדוק מה יש עוד.
ירדו מעל הגמלים המבוהלים קרוב. וביעף השני ירדו אולי עשרה מטר
מעליהם. הגמלים נפוצו לכל עבר. הבדווי נופף בידיו מתוסכל
וכועס. בקשר צחקקו ביניהם. גל שמח לעבור להיות חניך שלו. עוד
טיסת נווט אחת עם המדריך שלו. וקדימה להרפתקה. אחרי תדריך
הבוקר גל ביקש רשות המראה מהמגדל. שני מטוסים לפניו המדריך הבא
שלו. מזג אוויר נעים. ניווט פשוט יחסית. כיוון, מהירות, גובה.
תיקונים לרוח. רגל ראשונה בנגב. שנייה במצד זוהר. יורדים לתוך
ים המלח. משם מחנה הירדני הנטוש ליד קלי"ה. וחזרה דרך הגדה
המערבית הביתה. גל אומר בקשר פנים למדריך שלו שהוא מבחין בעמוד
עשן שחור לפניו והרוח מערבית. לכן יתקן שלוש מעלות מערבה. מד
העצר מפגר במקצת לכן יוסיף במצערת מאתיים סיבובים לדקה.
הנקודות הבאות היו בזמן. ניווט כמעט מושלם. כשהגיעו לטייסת
פקידות המבצעים בכו. כולם לחדר תדריכים הייתה הפקודה. תאונה.
המטוס של דני ואייל התרסק. ליד עין פשחה. אייל התקשר לטייסת.
הוא בסדר. דני נהרג. כולם עולים ליסעור שיביא אותם לעין פשחה.
עדיין אין פרטים נוספים. בעין פשחה אייל סיפר מה קרה. במצד
זוהר דני אמר אני לוקח. בוא תראה טיסה הכי נמוכה בעולם. לאורך
כל ים המלח כמעט. טסו בגובה הגלים. שלוש מאות קשר. מחזה מרהיב.
בנקודה מסוימת המטוס פגע במים שנכנסו לכונסי האוויר. המנועים
דממו באחת. נורות אזהרה. דני משך. החשבון אומר שהמטוס הגיע
לשמונה מאות עד תשע מאות רגל. דני אמר קר רוח: "אייל, קפוץ."
אייל משך בידיות, החופה עפה. אין כיסא מפלט ואייל נשאב החוצה.
המצנח שלו נפתח. אולי שלוש או ארבע שניות. לדני זה כבר לא
הספיק. מלאך המוות קיבל הוראה בלתי חוקית בעליל לאסוף אותו.
למחרת מייד אחרי הלוויה חזרו כולם לטייסת. מוכרחים להמשיך
לטוס.
מלאך המוות סיים יום עבודה מתיש. הגב כאב לו. הבחור היה מלח
הארץ. זה הזכיר לו שפעם היו משלמים לחיילים הרומים בלוחות של
מלח. אחרי המקלחת הלוהטת החליט לנקות שיניים עם חוט דנטלי. הוא
שמע גם על מברשת שיניים מיוחדת ללשון. כבר נמאס לו מהפרצופים
הנרגנים האלה כשמגיע לאסוף אותם. ובכלל אולי יתפטר. ואז מה?
מישהו ירצה להעסיק אחד כמוהו?