כבר יבשו עיניי מהדמעות
כל הצלקות כבר נקברו
קבר אחים
מניחה פרחים
בשביל השושנים
אוושויץ
יש איזור אחד במקום ההוא
היו קוראים לו שביל השושנים
כי טיפות הדם על השלג
נראו כמו שושנים אדומות
כבר ימים אני שקועה שם
באוושויץ
הלכתי שם
בשביל השושנים
היה אז קיץ
המקום היה מלא פרחים
פרחים יפיפים בהמוני צבעים
הלכנו צעדים קטנים
כאב לי, מאוד
צרחתי נשמתי החוצה
84 המספר הידהד בראשי
כל אלו היו משפחתי
ילדים ומבוגרים
גברים ונשים
וכולם דם מדמי
בשר מבשרי
ואת כולנו מאחד דבר אחד
אני פוסעת על קברם
בצעדים קטנים
דם מדמי ואיני יודעת עליהם דבר
הם, משפחתי
דמם הרווה את הפרחים
שבשביל השושנים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.