[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עמרי שומרון
/
בהשראת אחרים

היה ואינו

מסתכל עליה, על העצב שלה, וכואב לי בלב
היא מתגעגעת אליו, אני רק תחליף כאן
יום אחד יהיה לי הכוח להגיד שאני עוזב
הם ימצאו מחדש אחד את השניה ושוב אהיה לבדי

אתמול היא אמרה שהיא מתוסכלת, שאין לה עם מי לדבר
היא חולמת בהקיץ על אהבת נצח, רק עם גבר אחר
מעולם לא חשבתי שאהיה ביחד ולבד כאחד
אבל ככה זה, כשאתה צלע במשולש, לפעמים אתה סתם אף אחד

אורז מזוודה, עושה החלטה, נפרד לשלום מאהובתי
"הגיע הזמן שתלכי אליו, אתו תהיי מאושרת, לא איתי.
ותדעי שאהבתי אותך, גם כשלא אהבת אותי
ואם תרצי, הדרך אליי פנויה, יש לך תמיד מקום בלבי"

סוגר את הדלת, נכנס למכונית, ומוחה דמעה יחידה
עכשיו הם ביחד בבית שלי, ואצלי האהבה היא חידה




גשם שוטף

מחזיקים ידיים, הגשם מטפטף
קר ורטוב ועצוב ועייף
נוגעים בקרח, נושמים את הכפור
אחת בצהרים, והעולם נהיה אפור
הבטיחו שלג, ירד כבר ברד
נכנסים הביתה, פעם ראשונה לא לבד
מורידה את מעילה, מגנבת שיערה
מושיט יד ונוגע בידה הקרה

יוצאים אל המרפסת, שמש וגשם מתאחדים
פעם ראשונה של שנינו, אנחנו לא מפחדים
הגשם מכה בנו בחוזקה, דמעות של אלוהים
הוא בוכה עלינו, כי איבד עוד שני תמימים
נוגעים זה בזו והכל כל כך קר
מבקש עוד נשיקה, מקבל בטעם מר
ומספר דקות לאחר מכן, כשהכל בעצם נגמר
ענן שחור בוכה איתנו, הילדות לעולם לא תוחזר




בין לבין

את משחקת איתי משחקים, לא יודעת למי להקשיב
הלב שלך אומר ככה, המוח אומר אחרת, תוצאות קשה לך להרכיב
מי אמר לך שאני יכול לחיות עם סימני שאלה מעל ראשי?
כמה שאני רוצה אותך, החיים שלי גם ככה קשים

ואת צריכה להחליט עכשיו ולהיות שלמה בתוך עצמך
את רוצה שאשאר, או שעדיף שאני אלך?
היו לנו טוב ביחד, יכולנו להמשיך כך לעולמים
אבל את חמקת מידיי, נתת לבלבול לשלוט לך בחיים

לוקח את כל הדברים שלי ויוצא מהדלת
את יודעת את המספר שלי, צלצלי, נראה אם את מסוגלת
יושב באוטו החם, מנגב את האדים מהחלונות
מסתכל לדירה שלך, את מסתכלת עליי ומסיטה וילונות

והפעם, זה נגמר




אלף פרצופיה

את לא יוצאת לי מהראש גם כשהמוסיקה נגמרת
כישפת אותי במבטים שלך, שינית לי את כל האדרת
באלף לילה ולילה שחרזדה וסיפוריה שרדו בחיים
באלף פרצופים שהצגת בפניי, גרמת לי לרצות להעניק לך חיים
את מזוהה במוחי עם כל הדמויות האהובות
נשים בחיי, מן העבר וההווה, שהעניקו לי שמחות ותקוות

רוצה לקטלג אותך בתוך לבי, מוחי, עיניי
אך יודע שאינני מסוגל, כי את גדולה עליי
לא רוצה שתחשבי שאני מישהו כזה או אחר
הביטי אל עיניי, ותראי מי אני ומה אני אומר
הביטי בפניי, ספק ילד ספק איש
אבל תיזהרי איתי, כי אני מה זה רגיש

ופעם ראשונה שלא מוצא סוף מתאים...




אוהב וכואב

חלמתי עלייך, וזה הפחיד אותי
אף פעם לא חשבתי שאנחנו יכולים להיות ביחד
רציתי אותך, וזה הטריד אותי
אנחנו קרובים מדי הפעם בשביל לאהוב
דיברתי איתך, וזה הבהיל אותי
אמרת לי דברים לא מהעולם הזה, הייתי מוכרח להשיב
שתקתי איתך, וזה הגעיל אותי
השתיקות שלנו מחזקות אנשים אחרים ומחלישות אותנו
אהבתי אותך, וזה הציק לי
כי אהבתי אותך המון וחבל שקלטתי מאוחר מדי




לא רוצה לבכות

אולי כי זו הפעם הראשונה, שבשבילי זה לא מתאים
לא רוצה לבכות, הדמעות יחכו לפעם אחרת, נותן רק לאחת לצנוח.
לחיים רטובות ולא יודע אם מגשם או מעצב. נתת לי נשיקה אחרונה
וביקשת סליחה. אמרת לי שלום והלכת לדרכך, השארת אותי עומד לבד
במטרייה שבורה מתחת לענן הגדול בשמיים.

לא רוצה לבכות, הדמעות יחכו לפעם אחרת, נותן רק לאחת לצנוח.
מחזיק ביד אחת את אימא, אבא שם את ידו על הכתף השניה. הרוח מכה
בנו בפרצוף אבל אנחנו לא נשברים. חולקים כבוד אחרון ליקרה שלנו
שברגע לא צפוי הלכה לעולמה. הכל ישתנה מעכשיו, צריך למצוא עם
מי לדבר. והמשפחה שלנו הולכת ומזדקנת.

לא רוצה לבכות, הדמעות יחכו לפעם אחרת, נותן רק לאחת לצנוח.
אבל לא יכול לעמוד בפניי הצרחות של החברים הכי טובים שלי. כולם
מסביבי מדממים וכאובים. רוצה לפתוח את הפה ולא מסוגל. נכשלנו
במשימה, נכשלנו בחיים.

לא רוצה לבכות, הדמעות יחכו לפעם אחרת, נותן רק לאחת לצנוח. כי
דמעה, לפעמים, היא רק דמעה

חורף ארוך זה הולך להיות




לשונות משתוללות

לשון מלטפת
את גופי בעלטה
לשון מלטפת
את לשוני הבודדה
לשון מלטפת
מרככת נשיקה

לשון מחוספסת
מקיזה דם מבפנים
לשון מחוספסת
ממתיקה דברים רעים
לשון מחוספסת
מסביב לעניינים

לשון מאוהבת
מדברת ברכות
לשון מאוהבת
מרעיפה טעם תות
לשון מאוהבת
חבל שזה בטעות




היכל האהבה

שני חדרים
סלון די קטן
מכין לי קפה על קומקום מיושן
מדליק את הסטריאו
טראנסים כבדים
יושב על הספה ומתחיל בליטופים

עושה לי ביד
אחר כך מתפשט
גוף ממוצע, איבר ריקושט
בחדר שינה קטן
מיטה מאוד גדולה
וכמו בסרט פורנו זול, לא אומר מילה

כאבים נפשיים
הולכים וגוברים
לא חשובות התנוחות או המהלכים
גבר זר, מיטה זרה בעיר זרה
כל החלונות סגורים ועדיין רוח קרה

נוגע בי בדיוק כמו שאני לא אוהב
סדינים מלוכלכים-על זה אני חושב?
מילניום חדש, וזו הפעם הראשונה
היכל אהבה בשבילו, בשבילי זה היכל השנאה




נכתב בהשראת יוצרים אחרים בפורום שירה אירוטית באתר הייד פארק







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הצער מדבק כמו
השמחה.

(ויליאם
שייקספיר)


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/1/02 7:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עמרי שומרון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה