אצבע
שנוגעת בפנים עצובות
משרטטת מסלול של דמעות
שיורדות
גם דמעות לא תמיד משאירות סימנים
מסלולן נעלם, אך עמוק שם בפנים
שם בפנים עוד אזכור נגיעות חטופות
נשיקה מהירה, נשיקות כה גנובות
ונדמה כי קולך כמו חומק בין ידיים
ורואה שערך מתנופף בשמיים.
צבעי השקיעה צובעים את הכל
דמעה לה גולשת, נספגת בחול
רוצה לאהוב, בך לגעת שוב, פעם
לטעום על שפתי לשניה את הטעם
הטעם ההוא, המוכר, הנשכח
ואם רק יכולתי לגעת שוב בך
רוצה לאהוב, להיות נאהב
רוצה שתהי רק שלי,
כאן,
עכשיו.
ואני כה אוהב ואת לי חשובה
אך את מנסה לו לתת אהבה.
משולש זה דבר מסוכן, די מכאיב
וגם אם אשאל - אין כבר מי שישיב.
כי כששני קודקודים מתחברים,
רק שניהם
ואחד מן הצד מסתכל עליהם
מסתכל ופוחד - מיקומו מטשטש
אך רוצה להיות,
כמו בוערת בי אש
ופוחד - האם סיכוי יש גם לי
לאהוב אותך כל כך,
התאהבי אותי ?
וברקע אוהבת גם את השני
האומנם את אוהבת אותו,
את השני ...

אצבעך כמו נוגעת עכשיו בפני
מדמיין, את כאילו נמצאת בין ידי
אך כשאפקח את עיני לא תהי לצידי
ולמרות כל שהבטחת - נעלמת מעולמי
ועת אמצא את האחרת
שתספוג את הדמעות,
תוהה -
רק שלא,
שלא תהי שם,
ואוכל לאהוב,
להיות ...


ברגעי געגוע (אחרונים)...
22/10/98