[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא צרפתי
/
עלילות בבר בצה''ל

מה אני אעשה עכשיו?
לנסות לכתוב חלק ב' ליצירה הגאונית שקוראים לה חיי... יש גבול
לכמות השקרים שבן אדם אחד יכול להזות... אפילו לברון מיכה
המפורסם (ככה אני קראתי לו, הרבה יותר נעים לאוזן מאשר השם
האמיתי שלו) היה גבול...
אבל כפי שאתם כבר יודעים (או תדעו תוך מספר דקות) אני איש מוזר
שחי באשליות מוזרות.

אז ככה...
אני התגייסתי לקורס סודי (ששששששששששש...) שבו לימדו אותי
לעשות דברים סודיים (ששששששששששש...).
פגשתי בקורס אנשים מסוגים שונים... ערסים וצפונבונים...  אני
מניח שפה זה המקום לפרט לכם על חלקם לפחות...
אז ככה...
רגע! לפני שאני צולל לעומק ונותן לזיון השכל המשובח הזה להתחיל
(משובח בעיניי לפחות... וכל מי שמכיר אותי ופוחד מנחת זרועי או
ירא מעקיצותיי הידועות), רציתי להודות להוריי שהביאו אותי עד
הלום, והפכו אותי לקפיטליסט שאני. לא קל לגדול בבית שבו לכל
דבר יש מחיר... אבל אחרי שאתה מוכר את הנשמה לשטן אז יש לך
מספיק כסף לקנות גם אהבה... So who gives a fuck?
טוב, נחזור לסיפור...
הקורס שלי היה די ארוך... הוא לווה באירועים משעשעים קלות עד
קשות... אני חייב להודות שכיכבתי בחלקם... הייתי היוזם של חלק
אחר... לשמחתי אף פעם לא הפכתי לקורבן (חוץ מכמה אירועים
מצערים שהדחקתי מזיכרוני).
אוף... קשה לי לבטא את עצמי... אני כל הזמן נזכר בסייגון...
ריח האבש"ש על הבוקר... צעקות המתים... געגועי לסייגון קשים
מנשוא... הייתי כותב על זה ספר בשם "געגועי לסייגון", אבל כבר
יש ספר בשם "געגועי לקיסינג'ר", ואני אישית די שונא את
קיסינג'ר... אז אני לא רוצה שיהיה משהו שלי שיזכיר אותו...
קשה לי גם לכתוב את הסיפור הזה מסיבות אחרות... אני
פרפקציוניסט... ומכיוון שאני כותב את הסיפור הsemi-funny הזה
בWord, אז כל פעם שאני כותב מילה שהמילון לא מכיר, מופיעה
השורה האדומה המעצבנת הזאת מתחת לכל מילה... זה משגע אותי! כל
מילה שלישית אני צריך להוסיף... מילא זה... אבל ראבק (הנה עוד
מילה שהייתי צריך להוסיף... הייתם חושבים שזאת מילה אינטגרלית
בשפה העברית, לא?) למה להוסיף 10 וריאציות של אותה המילה? כ"כ
(איך לעזאזל אין את הראשי תיבות כ"כ?! גם את זה אני צריך
להוסיף? Jesus!) קשה לעשות, שאחרי שהוספת מילה לא תצטרך להוסיף
אותה שוב עם ו', או עם ל', או עם כל אות אחרת מה-22 אותיות שיש
לנו לפני? זאת אומרת אני יודע שזה קשה... וזה יגרום לשגיאות
בכל פעם שמישהו ילחץ על ו בטעות, אבל Microsoft מומחים בחרא
הזה... מקסימום תהיה להם סיבה להוציא כמה patchים חדשים...
אוף... אתם והסקרנות שלכם גורמים לי לחרוג ממנהגי, ולדבר (או
לכתוב...) הרבה.
אז בחזרה לקורס (ואל תפריעו לי הפעם!).
הקורס היה ארוך!!! זהו... אין לי עוד מה להגיד מחמת סודיותו
(את האמת פשוט נשבר לי הזין מהסיפורים הישנים הללו, מה גם
שרובם סיפורים של "היית צריך להיות שם", אז אני אחסוך לכם!).
אני חושב שאני אכתוב על חברים שלי במקום... הרבה יותר כיף
לקטול חברים מאשר לחשוף את עצמך לעין הציבורית, לא?
אז במי נתחיל?!
נדב מרקס... ואני מתחיל איתו (לא בקטע של hitting on, חרמנים!)
לא רק בגלל שהוא חבר טוב שלי, אלא גם בגלל שהוא נעלב שהוא לא
הופיע בחלק א' (אוווווווווווווווווו, נדב, אתה כזה חמוד!!!).
נדב מלווה אותי בחיי הצבעוניים (בעניין יחסי המין הם יותר כמו
טלוויזיה שחור לבן, אבל זה תהיה ירידה על עצמי אם אני אכתוב את
זה... מה גם שזה לא נכון (wink-wink)... אז אני אשמיט את זה)
כבר הרבה שנים...
בהתחלה היינו הולכים מכות (אני ועוד שלושה חברים נגדו) והיינו
מכסחים אותו (בערך)... אח"כ הפכנו לחברים שלו (Why, god
Why?!)... ואפילו היום, שנים לאחר מכן, אני עדיין מתראה איתו.
נדב הוא חבר טוב... הוא אמנם שעיר (מאוד!!!) וג'ינג'י (מאוד,
אני אישית חושב שהוא נראה כמו חלודה/פאנטה/חרא), אבל זה רק אני
(ועוד כ-99% מאוכלוסיית העולם). סביר להניח שנדב (שמתישהו יקרא
את הקטע הזה), יהיה מעליי עם פטיש או כלי חיתוך בעתיד הקרוב
(או שזה יהיה בעבר הרחוק או העבר הקרוב... תלוי מתי תקראו את
זה... למען האמת... נדב משום מה תמיד מרביץ לי... אז שיעוף
לאלף אלפי עזאזלים... לפחות פעם אחת תהיה לו סיבה להכות בי,
ואני לא מתכוון שיכה בי תבונה! נודניקים!), אבל אם זה מה שאני
אצטרך לסבול עבור המוזה שלי, So be it.
גם נדב ידידי הותיק חתום לכל החיים בצבא, מה שלא ימנע ממני
לספר (בתקווה שזה יגיע לידיי חבריו ביחידה) שנדב הוא הבן אדם
היחידי שאני מכיר שהקיא סטייק מהאף!!! כן, אתם קוראים נכון!!!
נדב הקיא סטייק מהאף!!! הסיפור עצמו הוא לא מצחיק כמו הנפילה
של הגורם להקאה מהקומה הרביעית (גברת קילר לנוגעים בדבר), אבל
מכיוון שזה סיפור מעליב שכולל חיתולים (תראו, קורה שבן אדם
מבוגר יאבד את השליטה בצרכים שלו... היא אמנם הייתה רק בת
15... אבל עדיין...) אני לא אספר אותו...
חוץ מנדב יש גם את יונתן (שעליו סיפרתי רבות)... אני ויונתן
חולקים הרבה... במיוחד נוזלי גוף (אמרתי לך, לא תהיה לך חברה
שלא תדע מזה!), לא כמו שאתה חושבים... זאת אומרת... חוץ מפעם
אחת... אבל שנינו היינו לבושים... שיט, אני מסתבך... טוב אני
פשוט אספר לכם את הסיפורים...
הפעם הראשונה שיונתן הראה את האהבה שלו לנוזלי הגוף שלי הייתה
קשורה לצלילה, למחלת ים ולרצון של יונתן לעזור לי (אבל אנחנו
יודעים את האמת!!! הוא רק התעניין בקיא שלי!!!). אני צללתי
להנאתי, כאשר הרגשתי בחילה קלה לאחר מחלת ים קשה שנגרמה אך ורק
מהסתכלות על הסירה מתנדנדת (אני מודה, אני loser). לשמחתי/צערי
הקאתי בתוך הוסת... אצתי להחליף את הוסת שלי באוקטופוס (הווסת
המשני לכל הבורים בצלילה)... יונתן כצוללן הבכיר שהוא (שימוש
בציניות למי שלא שם לב... דבר ההופך את זה לירידה סמויה...
בערך סמויה... זאת אומרת זה היה סמוי, עד שפתחתי את הפה). סימן
ישר "מה הבעיה?", ואני בתמימותי סימנתי לו את הסימן הבינלאומי
להקאה (אצבע בתוך פה פעור עם תוספות של סימנים של משהו שנפלט
מתוך הפה). יונתן (שאני בטוח שהבין שמדובר בהקאה, למרות שאח"כ
טען שלא) מייד הכניס את הווסת המלא ממיטב קיאי (הקיא שלי,
הייתם מאמינים שאין כזאת מילה בשפה העברית?) לתוך פיו... ככה
התחילה הסאגה של יונתן ונוזלי גופי... הסאגה ממשיכה בסיטואציה
מצחיקה עם השתן שלי (אני לא ממש זוכר מה היה, אבל זה היה
מצחיק)... ובסיטואציה עצובה אחרת עם נוזל אחר היוצא מהמקום
הידוע כ"איבר המין של צרפתי". עכשיו כדי שלא תאשימו אותי
בהיותי הומוסקסואל (מכיוון שאני סטרייט גאה... לא שזה רע להיות
הומוסקסואל (כמה מהחברים הכי טובים של חברה שלי הם הומואים)...
אבל מכיוון שיש איתי אחד בצבא, שאני נאלץ לחלוק איתו מקלחות,
והוא לובש תחתונים עם תמרור חד סטרי מאחורה ואין כניסה מקדימה,
כדאי שלא יושארו דברים לספק), אני אספר לכם את הסיטואציה (ואני
אחתוך פרטים כי אני בן אדם עם חברה בימינו)... זה משהו כזה...
סקס עם מתנדבת (תודה, תודה)... המתנדבת מורידה את הקונדום...
מחזיקה אותו לא טוב... והכל נשפך על המיטה של יונתן (שהייתה
הרבה יותר טובה מהמיטה שלי)... עצוב, הא? (חחחחחחחחחחחח). הקטע
שבאמת עצוב, הוא שיונתן לא האמין לי אז הוא הריח את זה...
גיהנום עם הילד הזה (למה לעזאזל אין את המילה גיהנום!!! אני
שונא אותך ביל גייטס!!! DIE!!!... סליחה... אני שוב רגוע).
רק שתבינו איזה גרוע ה-Word הזה... אפילו אין את המילה
גייטס... למה הם כאלה טיפשים, למה?!

טוב... אני חושב שאני צריך להשאיר טיפה שטויות לחלק השלישי
(שאולי הפעם יהיו לו יותר מ-4 קוראים, לא כולל אימא שלי)...
אז יאללה.
שמרו על קשר.

נ.ב. זה רק אני או שהקשר בין הכותרת למה שבאמת היה כתוב הוא
מקרי לחלוטין?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מוזר שבחורות
יוצאות עם גברים
רק בגלל הרזומה
שלהם

המוזרה




ודרשו חזל
המוזרה=הרזומה
בהיפוך אותיות


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/1/02 1:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא צרפתי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה