עד היום הזה זה לא עבר. הוא הולך לאותה חנות, עובר אותם
רחובות, נוסע באותה מכונית וחוזר לאותה אישה כל פעם מחדש. הוא
מעוכל ע"י הגלגלים האיטיים של השגרה, לכאורה בלי שום מוצא,
מנסה למצוא את עצמו בים של ריקנות, שטחיות ואחידות הומוגנית
מבחילה. פוחד על כל צעד ושעל, שלא ייחשב לשונה, אלא למיוחד. לא
רוצה להיות חלק מהעדר, מאותם אנשים חסרי עומק, שמבזבזים את
חייהם חסרי התוחלת בקניית מוצרים גשמיים חסרי משמעות למטרות
נוי, שברוב המקרים גורמים להם לכיעור יתר ולהרגשה רעה שמובילה
לקניית עוד מוצרים והתמכרות למעגל הזה. ובעוד הוא מחפש את
עצמו, הוא מגלה שהשאר כבר ויתרו, והם נהנים מעולם בובתי בו
הכול טוב וכל דבר קשה מיותר. ואז, אתה מוצא עוד אדם כמוך, שעוד
לא ויתר. אתם מוצאים את החיפוש עצמו מרתק ושוכחים בשלב מסוים
את המטרה שלו.
עד שיום אחד אתם קמים, מחובקים זה בזרועות זו, ומבינים;זה הכול
מולכם, ואתם פתאום קולטים -            
                                     המשך יבוא...