כבר אין אגדות
כבר אין סיפורים
ממזמן נפטרו משוררי השירים

שלגייה עזבה את שבעת הגמדים
ואלו נפטרו זה באחר זה
לאחר מספר חודשים
אותה שלגייה מבית הגמדים
נטרפה ביער על ידי חיה נוראה

אותה החיה שבזמנו הייתה קשורה, לאגדת כיפה אדומה
כיפה אדומה, נטרפה עליה דעתה, ובבוקר יום קיץ
את סבתא רצחה..

הצייד מרוב כעס, ירה בכיפה
והיא נשארה, על הריצפה דוממה
הצייד החביב, בודד היה, כי נשאר בדד ביער
לאחר שבזאב ירה
ולכן לקח, את נשקו וניקה,
ניקה את הקנה שבראשו שלו, ירה..

כבר אין שירים
כבר אין אגדות

נגמר עידן השדים והפיות
כולם נשכחו וזה כך ממשיך
שכחו מדוע ולמה
ואיך להמשיך

הגיבורים יצאו למסע אחר
בעולם שבו הסופר עוד חי וזוכר
זוכר וממשיך לכתוב סיפורים
לכל האנשים, שבאותו עולם את דעתם נותנים,
מתעניינים באלפים, חדי-קרן ודרקונים

וכאן שכחו, וכאן עוד הורגים
ובאגדות ובסיפורים את דעתם לא נותנים

נגמר עידן השדים והפיות
ופה נשארנו אנו
באגדה של רוחות רעות

אך אין אגדה זו, מהשאר שונה
כי אותה אגדה היא
רק עם שינוי קל בעלילה
עם התחלה מתוקה
של היה היה
ואותה הכריכה, שבסוף האגדה...

'הסוף המר'
באותיות שחורות כעפר
כותב שם הסופר האכזר..

שאת האגדה שאנו חיים בה,
סיים, וגמר.