מעולם לא הסתכלתי בעין יפה על אנשים שידעו לכתוב דימויים
ומטאפורות, לתאר כל ילדה קטנה ומכוערת עם פרצוף שלא ראה אור
יום שנים ונסיגה עצבנית של שורשי השיער כ-"עלמה בעלת עור צח
כשלג ומצח בהט", או תיאור כלשהו דומה לזה.
לא אהבתי את אלו שהפכו כל התארגנות פשוטה לשינה לטקס רב רושם
בסגנון של: "לבשתי את כותנתי הצחורה כשלג והסטתי את סדיני, על
מנת שאוכל להכנס למיטתי.  לאחר מכן הנחתי ראשי על הכר ועצמתי
עיני בחשבי על היום שחלף, ובעריכת חשבון נפש לקראת היום הבא".
מי "מניח ראש על הכר"? מה שמנסים להגיד זה פשוט: "שמתי פיג'מה.
השתחלתי איכשהו למיטה בין הררי הכביסה המלוכלכת, אוטמת את אפי
כדי להמלט מהצחנה העולה מהם ונרדמת מיד, שכן הדבר היחיד שניתק
אותי מהמחשב היה העיניים שלי שכבר התחילו להעצם.  לא היה לי כח
לחשוב".
מעולם לא אהבתי את אותם האנשים שיכלו לגרום לארוחת בוקר פשוטה
להראות כמו סעודת תה בארמון באקינגהם עם המלכה.  לא אהבתי
אותם.
שמתם לב שכל דימוי מתקשר איכשהו לשלג? צח כשלג, הלבין כשלג, רך
כשלג.  מה ההתלהבות משלג?  שלג יש בהרי האלפים, לא בתל אביב,
עפולה או באר שבע.  למה שילד שגדל באילת ידע איך שלג נראה, מה
מגעו, מה הריח שלו, הטעם?
הכל לדעתי חלק מקונספירציה.  מעין הסכם חשאי של כל הסופרים
באשר הם שם להכניס דימוי, ביטוי, או מטאפורה בלתי מובנת לכל
יצירה ע"מ שיוכלו להאדיר את רושמם.  הרי אם אדם לא מבין משפט
כמו "אפו הרומי ועיני האיילה שלו, בשילוב עם פיו המפוסל כבפסל
הודי ושערו המשתפל עד לרגליו...", ודאי שמשהו מקולקל אצלו.
הרי כל אדם שפוי ונורמלי חי בתקופה הרומאית, יצא לצוד איילות
בשלב זה או אחר של חייו ולמד פיסול הודי, כך שיבין את הדימוי,
לא?
הסתכלתי על שיר של מאיר אריאל לפני שעות מספר ונתקלתי בביטוי
שאני אפילו לא אנסה למצוא לו תירוצים.  "החלקתי גם אני בגלישת
ז'ילה סטייל פרוטופלאסמה".  גלישת ז'ילה סטייל פרוטופלאסמה. ?.
i rest my case.  הקונספירציה במלוא התגלמותה.
מימי לא אהבתי את אותם האנשים הממלאים ספריהם בדימויים,
מטאפורות, רמזים מטרימים ושאר ירקות.  לכן, במטותא מכם, אפנה
את ראשי בעל אפי המפוסל כבפסל אנטישמי המתאר יהודים ואת מצחי
המבהיק מדפים אלו ואפנה אל עבר היכל השינה המפואר שבביתי, בו
מונח אפיריוני המעוטר במלמלה, וסדיניו עשויי סאטן.  ובעברית
פשוטה - אעיף את פרצופי היהודי עם אפי המעוקל ונסיגת שורשי
שיערי אל עבר מיטת הנוער בעלת הסדינים הסינטטיים שבחדרי ואחלום
על הפגת צינתי בעזרת שכבות הסמרטוטים המתקרים בפי כל - שמיכות.