נשארתי לבד, רועדת מפחד,
שואפת אויר עמוק אל ראותי.
חיפשתי בעיניים את המחט,
שיוכל לסגור לתמיד את עיניי.
ככה סתם, שוכבת על המדרכה,
לא מודעת למה שקורה מסביב.
עכשיו דווקא קר לי, רוצה סמיכה,
לא משנה שכבר הגיע האביב.
אז מה אם הושיבו אותי ושאלו שאלות,
עוד אנשים חסרי לב.
דווקא לא בא לי עכשיו לענות,
לאנשים שאף פעם לא חוו כאב.
נשארתי לבד, לבדי, לתמיד,
כי אתה לא תחזור לי לעולם.
ואל תשאל אותי מה כל כך מחריד,
בזה שאתה כבר לא פה, אלא שם.
לים גור
http://stage.co.il/Authors/YamGur
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.