|
http://stage.co.il/Stories/3024
השיר המקורי - אותו אהבתי נורא... והחלטתי להרחיב.
(אנא קראו אותו - בכוונה לא העתקתי אותו לכאן... אני מעריך
אותו יותר מדי - והייתי שמח אם תקראו אותו במקום בו הוא הופיע
במקור)
אחרי שהלכת
ואני כבר שוכח
אבוא בריצה
מהמילה בורח
כל עוד לא אמרת
שהלכת עם אחרת
אאמין בעצמי
ואקווה שזוכרת...
ועינייך היו
כחום הבריאה
כה רבים שאלו
אם מצאת לי חמלה
בכוחך לנבא
עתידות (זה מכבר)
והכח עוד תש
והרגש כה מר
והזמן שעובר
לא חוזר, מתגבר
מתעצם לשעות
תולה בך תקוות
והרגע שתם
כשחלפה נשיקה
השאיר עוד חותם
והשאיר לי שתיקה
ועיניי השקד
שאת הלב שבו
על הראש הוא פוקד
ואת האש ליבו
והכח לשתוק
לעומת הכח לאהוב
את ההרגש לפרוק
ועם הלב לכאוב
אחרי שסלחת
ואני לא יודע
אזכר בדמותך
בניחוחך המשגע
בעל לחן עמום... |
|
|
"וכי השפן כי
מעלה גירה הוא
ופרסה לא יפריס
טמא הוא לכם,
וכי הארנבת כי
מעלת גירה היא
ופרסה לא תפריס
טמאה היא לכם"
ויקרא יא 5-6.
תגידו, האלוהים
הזה ליצן או
מה?
אחד מזדעזע מרמת
הידיעות של
הקדוש ברוכו
בזאולוגיה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.