New Stage - Go To Main Page

ניר רוביו
/
דגים קצת שקטים

הפיכת היצירה המקורית לשיר (ברשות) - ניר רוביו.


הכל התחיל בנקודה בארץ - נידחת ושוממת
"המקום הכי נמוך בעולם" - כך אומרים
שם היא אמרה לו: "אני אוהבת"
ופתאום הפכו הם לחברים.
"אני רוצה לגעת בכל עץ, ולספור ביחד את כל הכוכבים"
"ביחד", אמרה "נבנה יבשות, ימים, רוחות וכיוונים".
סיפור האהבה שלה, כמו חיים שלמים. עכשיו הוא כבר לא כאן -
והכאב נישא ברוח, כמו דגים. דגים קצת שקטים.

מתי הנשמות שלנו יתאחדו שוב, כמו פעם ?
מתי כבר אראה אותך פה, בין חברים אבודים...
עוד מעט ולא אוכל לחשוב.. כבר אין טעם.
ילדה - עזבי, אל תבכי - הם לא לומדים.
זה סך הכל אדם. סך הכל דם.

עטופה בבדידות, רחוצה בעצבות יצאה לרחוב.
מה השעה עכשיו ? לא ממש חשוב
בכל הכוח היא ניסתה להרגיש טוב,
אלוהים ! זה סיפור כל כך עצוב.
לטייל, אומנם טיילה. שקר לא מצאה - את האמת היא רוקמת.
התשובה, נמצאת כנראה בנקודה בארץ - נידחת ושוממת.
סיפור האהבה שלה, כמו חיים שלמים. עכשיו הוא כבר לא כאן -
והכאב נישא ברוח, כמו דגים. דגים קצת שקטים.

מתי הנשמות שלנו יתאחדו שוב, כמו פעם ?
מתי כבר אראה אותך פה, בין חברים אבודים...
עןד מעט ולא אוכל לחשוב.. כבר אין טעם.
ילדה - עזבי, אל תבכי - הם לא לומדים.
זה סך הכל אדם. סך הכל דם.

את גופתה מצאו מרוסקת למרגלות הצוק
לצידה מצאו החוקרים תמונה שלו ושלה
על התמונה השם שלו חקוק,
ברקע, מלאך המוות בצורת יעלה.
"אהבה נכזבת" הסיקו החוקרים, סגרו את התיק וקברו אותה בגן.
"לא ידענו", שברגע שהתגברה, החליקה מהצוק. לאן ?
סיפור האהבה שלה, כמו חיים שלמים. עכשיו הוא כבר לא כאן -
והכאב נישא ברוח, כמו דגים. דגים קצת שקטים.

מתי הנשמות שלנו....



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/12/00 5:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר רוביו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה