זו אפוקליפסה, והיא עכשיו.

זו האפוקליפסה של שלטון החוק, האפוקליפסה של הממשל הדמוקרטי,
האפוקליפסה של האשליות בנות מאה השנים על מדיניות ליברלית, על
מדינת ההמונים, על מקום הפרט בתוך הכלל, על המודרניות
והפוסט-מודרניות, על האוטופיה המחכה מעבר לפינה, על המשטר שהוא
הטוב מכל האחרים כי כל האחרים גרועים ממנו.

זו האפוקליפסה הפרטית שלי, שלך, היא גם האפוקליפסה של כולנו.

קל להסיק שהעולם לא מסוגל להתמודד עם הטרור. אפילו יושמדו כל
מוקדי הטרור, אפילו יומט הרס על בסיסי המחבלים, ראשי המחבלים
ייתפסו ויוצאו להורג, המדינות התומכות בטרור תספוגנה סנקציות
בינלאומיות חמורות, אינטרוונציה של כוחות זרים, פעולות מן
האוויר, מן הים, מן היבשה - על אף כל אלה, בשל הקלות המדהימה
שבה יימצא פנאט נוסף, אפילו מתוכנו, מתוך המדינות
הדמוקרטיות-עצמן, אין לעולם המערבי, המודרני, הליברלי,
יפה-הנפש, כל סיכוי במערכה זו.

כל גל חדש של טרור מעלה בעיות נוספות, אי-מוכנות, זורע פאניקה
ובהלה שאי-אפשר לטפל בהן. אין כל אפשרות להיות מוכנים להתקפת
טרור. היא מהגדרתה, ממהותה, בלתי-צפויה ומכה במקום הפגיע
ביותר.

זוהי האפוקליפסה של המודרניות, זוהי המלחמה האולטימטיבית בין
הטוב לרע שהרע ינצח בה. אין בידי איש הפתרונים. הציוויליזציה
האנושית מכלה את עצמה, לאחר שמיצתה את פוטנציאל ההתקדמות שלה
בכך שיצרה את הפנאטים מתוכה. כאשר שני מיליארד איש בעולם חיים
בתנאים בל-יתוארו, כאשר מיליונים נוספים מוכנים להקריב את
חייהם על מזבח האידיאלים של התאוקרטיה שלהם, אין למצב תקנה.
משך מאות שנים יצרו מדינות אירופה והמערב הנאורות מצב זה. כעת
הן מתמודדות עם התוצאות, אך כעת גם מאוחר מדי.

אין מדינה דמוקרטית יכולה להתמודד עם הטרור מבלי לאבד את פניה
כמדינה דמוקרטית. אפילו השמדתם של מיליארד מוסלמים לא תועיל,
אלא שבכך אך נאבד את ההומאניות שלנו, שהיא המבדילה בינינו לבין
הרדיקלים צמאי הדם. מדינה טוטליטרית החודרת לעמקי נשמתו של כל
אדם והמפקחת אחר כל פעולה שלו - אפשר שתועיל. אלא שגם פתרון זה
אין אנו מוכנים לקבל - שכן הוא מהווה כפירה בכל האידיאלים
עליהם מושתתת החברה שלנו, ושוב, נאבד את המבדיל בינינו לבין
המשטרים אותם אנו בוחרים לקפח.

הטרור הוא המלחמה של המאה העשרים ואחת, והוא ינצח במלחמה.
הטרור אינו משטר, הוא אינו אידיאולוגיה, הוא אינו דרך, הוא
אינו אמצעי להשגת מטרות. הטרור נועד לשם הטרור, כמימרתו של
ג'ורג' אורוול שתכלית השלטון היא שלטון. הטרור מבטא את היסוד
הכוחני, את המיליטריזם הכרוך בתאוקרטיה המודרנית, את אי-הרוויה
מן הדם שכבר נשפך. הוא אינו מייצג כל עקרון של מהות מודרנית,
דוגמת מדינה. הוא אינו מזכיר שום דבר שהיה לפניו. ולכן הוא
ינצח במלחמה.

איזה עולם אורב מעבר לפינה?