[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מר הנלי
/
שיעמום

השיעמום יורד עליי ואין לי מטריה
אם הוא היה פשע הייתי מזמין משטרה
השעמום גורם ליצרים הקיצוניים שלי לצאת
כמו שני ילדים שרצחו נהג מונית
לפעמים אני ואנדליסט הרסני
לפעמים אני כזה חרמן ומיני
רוצה לצרוח להוציא את כל האנרגיות שבי
או שמישהי תמצוץ אותם ישר מתוכי
להדחיק את היצרים להלחם בשדים
להקשיב למלאך הקטן ולא לשטן
כי כשאני משועמם זה נהיה מסוכן
כל הרגשות עולים ונהיים קיצוניים
אם אני עצוב אז אני מדוכא
אם אני כועס כדאי שתשמור על עצמך
ואם אני חרמן לא אני לא יאנוס
אבל אני יציע לכל אחת לתת לה בראש
מזל שאני מספיק חזק בשביל לא לאבד שליטה
כדי לא לעשות דברים שאני יתחרט עליהם אחרכך

השעמום זה כמו עננים שחוסמים את השמש
ונוצרת סערה שיוצרת הרס
מתחיל להשתגע קצף נוזל מהפה
אני לא שולט על מה שאני עושה
מתנהג כמו קוף עושה שטויות
מרביץ לקירות ונוגע בבנות
אם הייתי יודע מה לעשות לא הייתי מהסס
אבל המוח שלי משותק כמו אחרי אלף שעות סקס
ואוו אני מדבר כלכך הרבה שטויות, אז מה!
אני לא ישתוק גם אם יירו בי מיליון מחסניות
חייבים לדבר כשמעמם לשפוך את כל המחשבות
כדי שאולי יצוץ איזה נושא לשיחה, איזו בדיחה
שתשבור את השתיקה במקום לבעוט בקירות

"פסעתי לי בשדרת הכוכבים הנוצצת של השמיים
מחפש אחרי מהות, אמת אוניברסלית ופסיכולוגיה בגרוש.
את יודעת כמה סוגי סרטן אפשר לחטוף מצבעי מאכל?
אמרתי למנקה ששטפה ממני את הזוהמה המקוללת.
הבחורים הכרסתניים עם הדונאטס לקחו אותי דאון טאון כמו
שאומרים
וזה לא אומר שאני פדופיל אלה סתם חרמן,
מכור למגע וכל הכינויים המגעילים האלה שצועקים לילדים נכים."

הכי גרוע זה להיות משועמם עם אחרים
כי אז בכלל עושים דברים משוגעים
או שמרגישים רע כאילו שאנחנו חייבים
לשעשע אחרים ואנחנו לא סתם יבשים
אבל מה לעשות לפעמים יש תקופה שכזאת
שלא קורה שום דבר מעניין חדש ומיוחד
אז אני סתם יושב בבית לבד
מחכה שסוף סוף הטלפון יצלצל
שמישהו יגיד לי מה לעשות
אבל מה לעשות כנראה שהם גם משועממים
וכמוני הם יושבים ליד הטלפון ומחכים
ואז השמש קופחת על הפדחת
כמו כאובוי בודד במדבר הצחיח
זאת הרגשה של חרא להיות זניח
בדידות שכזאת והנשרים חגים מעל
מחכים שתיפול מהסוס מתוסכל

"כל אחד רוצה לחשוב שיש לו חברים אז הוא מחכה שיתקשרו אליו..
ואם הוא יתקשר זה אומר שאין לו חברים והוא צריך לשמור על
הגאווה שלו אז הוא לא יתקשר...
כיתה י זה חרא... כי אתה מתגעגע לחברים שלך מהחטיבה אבל להם יש
חברים חדשים שצריך להכיר ואז הם מרחיקים אותך כי אותך הם כבר
מכירים והם חושבים שלא יהיה לך אכפת.... וגם אתה עושה את זה...
ולאף אחד כבר לא אכפת אחד מהשני!"

ושעון החול מתקתק וכל גרגיר שנופל
הוא עוד שניה מהחיים שהולכת לעזאזל
על שטויות במקום להגשים חלומות
מנסה לנצל את החיים כמו רודף שמלות
לעשות הרבה דברים ולחוות ריגושים
בשביל שאני לא ירגיש שביזבזתי תחיים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"תמיד ביום
השואה הוא היה
סובל מגזים"



(יצחק שמיר,
הביוגרפיה הלא
רשמית)


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/1/02 17:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מר הנלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה