גם אם אני לא מודה בזה במפורש
יש לי מן הרגשה כזאתי מוזרה
אחרי הכל היא לא אוהבת שוקו.
יש לה קלו טהור כמו הרעעד שבכוס המים
שפתיה מתוקות כמו דבש תמרים
שיערה בולט כמו כתם אדום בשלג
העיניים שלה דורשות ממני תגובה אילמת
שוקו ! רק שוקו ! מה כבר ביקשתי ?
החיוך שלה הוא חיוך של התנשאות, שבעצם אין לה
בצחוק שלה הוא לא צפוי
הרצינות שלה דווקא כן.
היא אף פעם לא לבד, אין לה רגע לעצמה
היא מוקפת כל הזמן בחברים
ואולי לא?
לוקחים קצת שוקולד בתוך חלב רותח
ממיסים אותו לאט לאט...
מה הייתי עושה בשביל לדבר איתה
לשבת על איזה כוס שוקו בבית קפה קטן.
אני מנסה ומנסה
אבל העלמה הטיפוסית- מתחמקת. |
