אני חי,כמו ציפור
לא מוצא את מקומי וממשיך לנדוד
החורף והלילה סוגרים מאחור
וסיפורי נמשכים עוד ועוד
כנפיי בלויות מנסיונות כושלים
לא מעז עוד לנסות
עף ומסתכל על האנשים
אני כמו שיכור ולהם יש מטרות
אז למה בכלל אני עף??
לא רוצה להמשיך עוד...
כי הם נראים כל כך שלווים
עולמם כל כך וורוד...
ואז כנפיי כושלות ואני צונח לקרקע
והחושך לפתע אופף את עיניי
אני דוהר במהירות מטה ומטה...
דמעות נוזלות מלחיי.... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.